שיחה:ראשון לציון – הבדלי גרסאות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 8 שנים מאת MathKnight בנושא הגלריה העירונית לאמנות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אישים חשובים בהיסטוריה של ראשון לציון: דף שיחה הוא לא פח אשפה לשים בו תוכן שנמחק מהערך
שורה 271: שורה 271:
:[[משתמש:MathKnight]] - מוכר לך? [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 15:15, 29 ביולי 2015 (IDT)
:[[משתמש:MathKnight]] - מוכר לך? [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 15:15, 29 ביולי 2015 (IDT)
:: אני יודע שאכן יש שם גלריה עירונית. {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font size="3" color="royalblue">✡</font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 19:37, 29 ביולי 2015 (IDT)
:: אני יודע שאכן יש שם גלריה עירונית. {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font size="3" color="royalblue">✡</font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 19:37, 29 ביולי 2015 (IDT)

== אישים חשובים בהיסטוריה של ראשון לציון ==
{{טבלה מוסתרת |כותרת=(רשימה שהועברה מגוף הערך) |תוכן=
* מייסדי ראשון לציון:
** [[זלמן דוד לבונטין]] - רכש את השטח להקמת ראשון מידי העות'מאנים.
** [[ישראל פיינברג]] - שומר, הגן על ראשון לציון מפני פורעים ערביים.
** [[זאב אברמוביץ']]- רכש בכספו חלקת אדמה ונטע כרם. היה חבר בוועד המושבה וכיהן כגזבר שנים רבות.
** [[יוסף פיינברג]]- היה כימאי. הגיע לראשון לציון בגיל 26. אשתו ברטה ולהם שני ילדים. רכש בכספו חלקת אדמה.
** [[יהודה חנקין]] - הגיע לראשון לציון בהיותו בן 40. אשתו שרה ולהם שני ילדים. רכש בכספו חלקת אדמה. על סמך ניסיונו, שימש מדריך חקלאי ראשון לאנשי המושבה. הקים את הבית הראשון במושבה העברית הראשונה.
** [[צבי ליבונטין]] - היה סוחר בעל נכסים. הגיע לראשון - לציון בהיותו בן 50, יחד עם אשתו לאה. רכש מחצית שטח המושבה וממנה הקציב 360 דונם לשש משפחות חסרות אמצעים. חי בראשון לציון עם אשתו עד יומו האחרון.
** [[אליעזר אלחנן שליט]] - מומחה ל[[חקלאות]]. היה הראשון שגידל עצי [[זית]] ואף זכה בפרסים בינלאומיים בגין מבחר מזני הזית שגידל. היה בקיא בתורה ובגמרא וידען בספרות. הקים את ביתו ברחוב רוטשילד סמוך לבית הכנסת הגדול.
** [[ראובן יודלביץ']]- הגיע לראשון לציון בהיותו בן 20. אשתו בתיה ולהם בן. קנה מצבי הכהן לבונטין חלקת אדמה. נטע כרם, בנה בית והיה חבר פעיל במושבה. ביתו היה בית ועד לחובבי נגינה שירה וזמרה.
** [[נחמה פוחצ'בסקי]] - סופרת, איכרה, מקדמת השפה העברית, לוחמת למען שיווי זכויות לנשים, ואשת ציבור אשת המדריך החקלאי (גנן) [[יחיאל מיכל פוחצ'בסקי]].
* ה[[ביל"ו|בילו"יים]]:
** משפחת בלקינד: פאני בלקינד, [[ישראל בלקינד]], [[שמשון בלקינד]]
** [[יואל דרובין]]
** ד"ר [[חיים חיסין]]
** [[דוד יודילוביץ']]
** [[מנשה מאירוביץ']]
* מורים ואנשי חינוך:
** [[דב חביב לובמן]] - חקלאי, ממנהיגי המושבה ואיכרי המושבות העבריות, איש חינוך וסופר עברי.
** [[מרדכי חביב לובמן]] - מפקח ואיש חינוך, הקים את [[בית ספר חביב|בית הספר חביב]] והיה מנהלו הראשון
** דוד יודילוביץ' - מורה ומנהל בבית ספר "חביב", הוביל את תוכנית הלימודים "עברית בעברית" בה נלמדו כל המקצועות בשפה העברית
** [[זרובבל חביב]] - בנו של דב
** [[אהרון קרון]] - מנהל בית הספר בין השנים [[1921]]–[[1947]]
** ישראלה כהן (קרון) - בתו הבכורה של אהרון, למדה בבית הספר ולימדה בו כיתות א' ו-ב' במשך כארבעים שנה
** תמר אבן (קרון) - בתו הצעירה של אהרון, למדה בבית הספר "חביב" לימדה בו, וניהלה אותו בשנים [[1975]]–[[1985]] עד צאתה לגמלאות.
** [[אליעזר קררי]] - הקים את [[הגימנסיה הריאלית]] הנקראת על שמו והיה מנהלה בין השנים [[1939]] עד [[1969]]
* מנהיגים, אנשי רוח ושועי עולם שקשורים להיסטוריה של ראשון לציון:
** [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]] - "הנדיב הידוע", שתמך כלכלית בראשון לציון.
** [[אליעזר בן יהודה]] - מחייה השפה העברית ומורה [[בית ספר חביב|בבית הספר חביב]]
** [[דוד בן-גוריון]] - מנהיג הפועלים ב[[יקב]] וראש הממשלה הראשון
* תרבות:
** [[זהר ארגוב]] - זמר בעל חשיבות היסטורית בתולדות הזמר הישראלי.
}}

:דף השיחה מיועד לשיחה/משוב על הערך, ולא להכללת חלקים ממנו שהוסרו. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 03:32, 7 במאי 2016 (IDT)
::[[משתמש:חזרתי|חזרתי]], אני בהחלט מודע לכך. אין לי מושג מי הוסיף אותה, אבל אין לה מקום בערך. מצד שני, חבל למחוק את הרשימה - ראוי לשמר אותה איכשהו. יצרתי הסתרה שלה, כך שתופיע רק לאחר הקשה. נראה לי שזה יהיה פתרון לא רע. מה דעתך? [[משתמש:Ldorfman|Ldorfman]] • [[שיחת משתמש:Ldorfman|שיחה]] 04:07, 7 במאי 2016 (IDT)

גרסה מ־07:03, 7 במאי 2016

ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
דיון
משימות לביצוע משימות לביצוע

על פי #הערות מרשימת ההמתנה:

  • מומלץ להוסיף מקורות למידע המופיע בערך
  • יש להפחית את כמות הרשימות בערך ובמקום זאת להעניק תיאור מעמיק ובלתי-שטחי
  • חסר בערך מידע על אגני החמצון ועל מאבק התושבים בנושא זה
  • בערך מופיעות אמירות סופרלטיביות וללא מקורות
  • יש להפוך את סגנון הערך לרציף ואחיד יותר

ראשון-לציון כותבים תמיד עם מקף עילי. באנגלית נוהגים לכתוב Rishon Le Zion ולא לפי הגדרות התעתיק של האקדמיה ללשון. ראשון לציון זה בלי מקף עילי ובלי שטויות, זה שתי מילים ולא חובה לרשום מקף!. אני גרה בראשון, אתם מספרים לי?!

לא נכון מה אתם ממציאים לי פה שטויות

נתוני אוכלוסין אחרונים: בראשון-לציון נכון לספטמבר 2008 - 225,000 תושבים לפי הלמ"ס לפי מינהל האוכלוסין של משרד הפנים, מספר התושבים בסוף ספטמבר 2008 הוא 242,000.

שטח שיפוטה של העיר הוא כ-59,000 דונם לאחר תוספת שטח גלילי בדרום העיר.

אפשר אולי להוסיף לערך שבעתיד אמורים להסתפח לשטח העיר ראשון לציון עוד 60% משטח המחנה הצבאי צריפין

דגל ישראל

דגל המדינה כפי שהוא מוכר לנו היום הונף לראשונה בנס-ציונה ב1.1.1891 ולא בראשון לציון.

אני לא מבין מי כתב את השטויות האלה, מחקתי את העובדה הנ"ל מהדף

לקריאה נוספת: [1]

לצערה של נס ציונה, בראשון הקדימו אותם ב-6 שנים. אני מצטט מהאתר הרשמי של עירית ראשון: "1885 הנפת דגל כחול –לבן כדוגמת טלית ומגן-דוד במרכזו הנחת אבן הפינה לבית הכנסת הגדול". (אודות העיר -> סקירה היסטורית -> ראשון לציון בתקופת המושבה 1882-1922, יש לנווט ידנית לשם). אי לכך, החזרתי את הידיעה הנ"ל. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 13:47, 24 דצמבר 2005 (UTC)

שוב אתה טועה Math Knight הדגל שהונף בראשון לציון אינו הדגל כפי שאנו מכירים אותו כיום ולכן אני שב ומוחק את ה"עובדה" הנ"ל

הנה ציטוט מהערך דגל ישראל: "ההיסטוריה של דגל ישראל

דגל ישראל מתנופף על רקע הים התיכון.הדגל בעל שני פסי תכלת על רקע לבן (דימוי של הטלית בעלת פתיל התכלת), הוצג ב-1884, בחגיגות לכבוד יום הולדתו ה-100 של משה מונטיפיורי, ובו נמסר כי "בפעם הראשונה גילינו לפני הקהל הרחב את צבעינו הלאומיים, כי רבים לא ידעו כי תכלת ולבן הם צבעי עמנו". ובאותה שנה הניף ישראל בלקינד, ראש חלוצי ביל"ו, את הדגל בחגיגות 3 שנים להיווסדה של המושבה ראשון לציון.

הדגל במתכונת של שני פסי תכלת ומגן דוד הוצג על ידי "בני ציון" בבוסטון ב1891, והונף לראשונה בארץ בנס ציונה- באותה שנה. אולם דבר זה לא היה ידוע לבאי הקונגרס הציוני הראשון בבאזל (1897), שם התקבל הדגל בעל שני פסי התכלת על רקע לבן ובתוכו מגן דוד, ונדחתה הצעתו של הרצל - דגל בעל 7 כוכבי זהב. את נסיבות היווצרותו של דגל ישראל, שבתחילה היה דגלה של התנועה הציונית, תיאר דוד וולפסון:.."

הציטוט שלך לא סותר את שכתבתי ואת הכתוב המפורש באתר ראשון לציון: "1885 הנפת דגל כחול–לבן כדוגמת טלית ומגן-דוד במרכזו

הנחת אבן הפינה לבית הכנסת הגדול". זכות הראשונים עדיין של ראשון. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 20:46, 6 פברואר 2006 (UTC)

סוגיית התחנה המרכזית בראשון לציון

בראשון לציון יש תחנה מרכזית אחת בלבד!! התחנה המרכזית בראשון לציון נמצאת בקניון שער ראשון הסמוך למחלף גן רווה (הנקרא גם מחלף הפרח). מה שנמצא ברחוב הרצל (והיה קרוי פעם התחנה המרכזית של ראשון, ונקרא כעת בפי הציבור "התחנה המרכזית הישנה") הינו מסוף ראשל"צ מרכז. זוהי אינה התחנה המרכזית של ראשון לציון. לתשומת לבכם

אתה מוזמן להיכנס לאתר הרישמי של אגד, בחיפוש אחר קווים וכו' כתוב "ראשלצ-תחנה מרכזית ישנה", ומתחת לזאת "ראשלצ-תחנה מרכזית חדשה".

ככה שגם לפי אגד עצמם זוהי תחנה מרכזית.

אתה בטח מתכוון לגרסא הניסיונית של אתר אגד. כפי שרשמתי זוהי גרסא ניסיונית למתן מענה למודיעין המשלב כמה חברות תחבורה ציבורית (אגד, מטרופולין, קונקס). אם תסתכל בעמוד הראשי של האתר ותחפש ראשון לציון- יהיה רשום ראשון לציון מרכז ומתחת לזה ראשון לציון תמ. חדשה (שעדיין אני חושב שאפשר לוותר על "חדשה")
הוויכוח מיותר. מה שנקרא בעבר "התחנה הישנה" כבר לא קיים יותר. התחנה נהרסה ובמקומה מוקמים מגדלי מגורים.
לא רק מגדל מגורים, אלא מרכז קניות, משרדים ובקומות העליונות- מגורים

ראשון היא העיר השניה

ע"פ הלמ"ס, שטח השיפוט של ירושלים הוא 126,3-- דונם, של חיפה 58,000, ושל תל אביב יפו 51,000. ובראשון יש 59,000. ככה שמה לעשות, ע"פ נתונים רשמיים, ראשון היא העיר השניה בגודלה (אך עדיין "רק" הרביעית באכלוסייתה). Eytanar 00:56, 18 יוני 2006 (IDT)

עפ"י האתר הרשמי של ראשון לציון יש, בראשון לציון יש 60,000 דונם. מה גם בשעוד כמה וכמה שנים הולכים לצרף לראשון 60% ממחנה צריפין (אם אני לא טועה זה הולך להיות משהו בסדר גודל של 1200 דונם)

הסופרים והמשוררים בעיר

השקענו כל כך הרבה עבודה ביחד עם ריקה ברקוביץ שאספה את הנתונים גם לאלו שנפטרו,והכל בהתנדבות וללא רווח, מדוע הורדתם את הקישור של מקומון.נט , זהו אתר ללא רווח,רק התנדבות......... תודה !


הערות כלליות

ראשית מילה טובה לכותבים - נעשתה כאן עבודה רבה, כל הכבוד. הערך יפה, אך לטעמי יש בו עדיין עבודה. הנה שלוש הערות עיקריות:

  1. פרק ההיסטוריה קצר ולא ממצה.
  2. אני לא חושב שנכון להביא כאן רשימת אישים, אלא יש לשלבם בתוך קטע טקסט ערוך.
  3. באופן כללי יש יותר תחושה של רשימה מאשר של סיפור מלא. מלמד כץ 16:44, 8 באפריל 2007 (IDT)תגובה
אני באמת לא יודע איך להחליף את הרשימות בסיפורים וקטעי טקסט תיאוריים. היה לי איפשהו ספר על ההיסטוריה של ראשון אבל אני לא מוצא אותו. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 17:01, 9 באפריל 2007 (IDT)תגובה

פירוט בתי הספר

האם יש מקום לפרט את כל כל בתי הספר בראשון לציון? בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 18:18, 14 ביוני 2007 (IDT)תגובה

שלישית בשטחה??

מבדיקה קצרה עולה כי לפחות בערכים על ירושלים, ערד, אילת, חיפה ואשקלון יש להן שטח שיפוט גדול מזה של ראשון. אז מה כאן לא בסדר? עמוסמוס - דף משתמש/שיחת משתמש 02:25, 14 ביולי 2007 (IDT)תגובה

סחטיין!!!!

כל הכבוד על התמונות בערך! Freddie Mercury 00:23, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה

טעות בדף

בין הפסקה "רחובות מרכזיים" ו"שכונות" יש רווח עצום שאני לא יודע איך לטפל בו. אני לא בטוח עם אני היחיד שרואה אותו, אבל אם מישהו נוסף שם לב, בבקשה לתקן. ולסיום: יאללה ראשון!!!!!--משועמם 22:00, 22 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

חחחחחח, 22:00 ב-22 לספטמבר..

מחקת לי את הפנינה של הערך

תמונה:ראשון 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת הברכה : לישרים נאוה תהלה]]

וגם את התמונה מחקת !

לישרים נאוה תהלה.

עדת "ראשך לציון" באה"ק ת"ו. כ"ג ימים לחודש אייר תרמ"ג.
+ חיים אמזלאג, סגן קונסול בריטניה ביפו, רכש את אדמות מוצטפא עבדאללה עלי דג'אן בשטח שנקרא עין-קארא. השלטונות העות'מאניים הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה, אך העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול של בריטניה, שהאדמות נרשמו כרכושו. אמזלאג חתם בפני המתיישבים על הצהרה שכל המבנים והבתים על שטח זה מעולם לא השתייכו לו.[1] לכבוד החכם הנכבד והנעלה אוהב עמו ולאומו וכו'
מוהר"ר י. ד. פרומקין נ"י מו"ל "החבצלת" - שלום וברכה!

אנחנו תושבי "ראשון לציון" אחרי אשר עזרנו ה' ובאנו אל המנוחה ואל הנחלה באה"ק ואחרי אשר רואים אנחנו כי עלתה בידינו תהלה לאל; לבנות בתים, לחרוש ולזרוע השדות לנטוע כרמים והתקוה תשעשענו כי "ראשון לציון" תפרח ותשגא, ברצות ה' דרכינו, - אחרי כל אלה נחשוב לחוב קדוש להביע תודתנו וברכתנו ממעמקי לבבינו להאדון הנכבד והנעלה נודע לשם ולתהלה סי' חיים אמזאללאג ולב"א האברך הנכבד ואוהב עמו ודתו סי יוסף נבון הי"ו. אנחנו רק גרים וזרים היינו בבואנו לאה"ק ולא ידענו איך ובאיזה אופן לבחור לנו מקום ולקנות קרקע, ורק בעמל האדונים הנכבדים האלו השגנו מטרתנו ותודות לאל שמחים אנחנו בחלקנו.
+ בט"ו באב ה'תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה. לפי התקנות הראשונות, עיבוד הקרקע צריך היה להתבצע בשיתוף, ללא חלוקה בין המתיישבים. מים הובאו בעגלה ממקוה ישראל ומבית דג'ן. מהמעיין המקומי "עיון קרא" ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה, עד שנחפרה הבאר הראשונה.

בפרט אסירי תודה אנחנו לסי' חיים אמזאללאג הי"ו אשר בשמו הנכבד - שם וויצע קונסול לממלכת אנגליה ביפו - סתם פי כל אלה המשטינים והמקטרגים, והוא היה בעזרינו כי עשינו בהמושב כל הדרוש לנו ולא קם שטן נגדינו, תהלה לאל, ה' יברך אותם ואת ביתם ויזכו לראות בבוא גואל צדק ובשוב ה' את שיבת ציון.
+ בנובמבר 1882 החלו ביל"ויים לעבוד בראשון לציון, לאחר שקרל נטר, מייסד מקוה ישראל, הבטיח להם אדמה במושבה ושלושה בתים שעמדו בבנייה אז. עם השלמת הבתים הפר שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, את הבטחתו של נטר ונתן את הבתים למשרתי ציבור במושבה, והביל"ויים עברו לגדרה.

למען האמת והצדק תדפיס נא מו"ל נכבד את דברינו המועטים האלו במ"ע היקר "החבצלת", והננו מכבדך כערכך הרם.


צבי הירש לעוואנטין זאב אברומאוויטש לוי אייזענבאנד
זלמן דוד לעוואנטין יוסף פיינבערג

.

הברון רוטשילד - מינימום

הברון רוטשילד ההתחיל את כל הפעילות שלו במושבות בפתח תקווה ואתה משאיר לו רק את שמו. חמה לו להציג אותו בשורות בודדות תוך הפנייה לערך מורחב

ערך מורחב – אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

Daniel Ventura06:00, 19 בפברואר 2008 (IST)תגובה

יוסף פיינברג - יוק

מחקת את שמו כליל - לא היה ולא נברא

יוסף פיינברג הוא הבחור בן 27 שהציל את פתח תקוה והכניס את הברון לכל העיסקה הענקית הזאת ומת מסכן למדי.נתתי לו שורות בודדות והפנייה לערך מורחב

ערך מורחב – יוסף פיינברג

והקטע הנפלא של העמות בין שניהם בעת ביקורו הראשון בארץ אמר התקיים הדו-שיח הבא בין הברון לבין פיינברג:

"אתה הכנסת אותי לענין זה וכאיש משכיל היה עליך לשמור כי לא תגיע המריבה עד כדי כך. מכור נחלתך וצא מפה".
על כך ענה לו פיינברג:"כל המיליונים שלך לא יהיה בכוחם להוציאני מכאן אדוני הברון".
"אם כך-אתה נחשב בעיני כמת" ענה לו הברון.

פיינברג הלך לביתו וכתב מכתב לברון: "חשבתי את עצמי למת ואבוא אל עולם האמת. לא נתנוני להיכנס כי אמרו, חי אנוכי. כאשר אמרתי לבית דין של מעלה שהברון אמר לי כי מת אנוכי, ענוני כי אין בכוחו של הברון לגזור על החיים והמתים".

Daniel Ventura06:00, 19 בפברואר 2008 (IST)תגובה

אכן,יש להחזיר את הפרטים הללו לערך. יחסיות האמת • ט"ו באדר א' ה'תשס"ח 01:46:46

מושל טורקי ב1919?

בעקבות הערתו של אלמוני ניסיתי למצוא מקור ברשת ולא מצאתי דבר חוץ מהעתקה זו. הידרו - שיחה 03:56, 28 במרץ 2008 (IDT)תגובה

שינוי של אלמוני: שנת ביקורו של גמל פחה

ראו נא תיקון(?) זה. מישהו יודע להפריך או לאשש? אביעדוס - שיחה 23:43, 21 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה

מיותר לציין שדב צור הוא ראש העיר?

כרגע הוספתי את דב צור בתור ראש העיר של ראשון מכיוון שזה נכון נכון לעכשיו מאיר ניצן עדיין ראש עיר אבל תוך כמה שבועות לאחר החפיפה דב צור ייכנס לתפקיד או שכבר נכנס אז מיותר לציין פה שדב צור הוא כרגע ראש העיר ולא מאיר ניצן נכון?

ברגע שיכנס (באופן רשמי) לתפקיד (מתישהו בדצמבר) אז יהיה אפשר לעדכן את הערך. בברכה, MathKnight הגותי 23:46, 22 בנובמבר 2008 (IST)תגובה

בוקר טוב, עדכנתי עכשיו שביום רביעי בשעה 19:00 בערב יהיה דב צור רשמית ראש העיר של ראשון לציון וזאת בישיבת מועצה חגיגית בהיכל התרבות באודיטוריום ראשון לציון שבה ימסור מאיר ניצן את התפקיד לדב צור ולכן אפשר לומר שרשמית התאריך הוא 3.12.2008 תודה,מיקי אלון

עומס תמונות

בערף ישנן תמונות שחוזרות על עצמן רק מזווית שונה. מת'נייט, דלל בבקשה את התמונות שהעלת. כמו למשל - שתי תמונות של גן העיר. דגל ראשל"צ לצד דגל ישראל - מיותר לגמרי. בתבנית יש תמונה ברורה של הסמל. תמונת השביל הצהוב שגם כן צולמה בגן העיר, ובכלל אין הסבר בערך על השביל הצהוב, אז מה הקוראים אמורים להבין. התמונה של מפגש רחוב רוטשילד ורחוב הרצל צולמה ממול לגן העיר (אחלה גן, באמת. אבל לא רק הגן קיים בעיר). ובכלל יש עומס תמונות שאפשר לוותר עליהם ולהשאיר קישור לשיתוף. סקרלטשיחה 19:03, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

צריך לחשוב כיצד לעשות זאת. השאלה היא אם התמונות יוצרות חללים בטקסט (אצלי לא). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:56, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אני מסכים עם סקרלט. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 20:57, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
גם אצלי התמונות לא יוצרות חללים בטקסט. אבל אם יש לך קושי לוותר על כמה תמונות, אעשה זאת בעצמי. סקרלטשיחה 21:00, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
הורדתי מספר תמונות, בעיקר של גן העיר. תמונת הדגל לא מעמיסה (היא מופיעה באזור חסר תמונות) ומוסיפה מידע ולכן החזרתי אותה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:51, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
איזה מידע היא מוסיפה? מה יש בכיתוב ובה הסברים מלמדים? סקרלטשיחה 21:54, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
תמונה של הדגל והצבע הכתום שלו לצד הסמל בצבעי ירוק-לבן (שונה מהגרסה הצבעונית של הסמל בתור סמל). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:59, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
מה????? לא הבנתי. ומאיפה שהפס הצהוב עובר דרך אתריה ההיסטוריים של העיר? ליד הבית של גילגמש יש פס צהוב, והבית שלו נבנה לפני שנתיים. סקרלטשיחה 22:05, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אני לא יודע איפה גילגמש גר, אבל בין (במשמעות של between ולא among) האתרים ההיסטוריים של ראשון יש גם מבנים חדשים, כגון בשדרות ירושלים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:11, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
תשמע מת'נייט, כל ההסברים שנתת פה כל כך לא נראים לי הגיוניים. אני גרה מרחק יריקה מהעירייה ואגש לשם לבדוק. סקרלטשיחה 22:15, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
בדקתי כאן ואכן השביל הצהוב שעובר דרך בית זרובבל, היקב, גן העיר ועוד - עובר באתרים ההיסטוריים של העיר. הוא היה קיים כשהייתי ילד אבל יתכן שמאז שונה או בוטל. אין לבלבל עם מסלול הליכה אחר, מודרני יותר - במערב ראשון, הנקרא גם הוא בשם זה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:28, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
הבית שלי נמצא במערב וכל האזור התחיל להתפתח לא מזמן. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 22:30, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
מת'נייט, אלו טוקבקים אם אני לא טועה. אבל אבדוק במהלך השבוע עם העירייה. ועדיין צריך לקצץ תמונות. יש למטה גלרייה עם תמונות לא משהו של סתם פארקים. סקרלטשיחה 22:32, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
את רוב תמונות הפארקים לא אני צילמתי, בייחוד לא את גן המנהיגים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:35, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
כנראה שיש עוד שביל צהוב או בשם זה. בדקתי באתר החברה העירונית וזה שם של מסלול הליכה במערב. בעבר, השביל הצהוב שאני מדבר עליו (ומופיע בתמונה) היה מסלול בין האתרים ההיסטוריים של ראשון. אני לא יודע מה קורה איתו היום. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:35, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אגב, השביל עובר גם ליד בית העיריה הישן, ראו File:RishonLeZion-oldcityhall01.jpg. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:38, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
דהוי לגמרי. סקרלטשיחה 22:39, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
השביל הצהוב הישן הוא שביל הראשונים וכפי שמתואר באתר מוזיאון ראשון לציון אכן עובר בין אתריה ההיסטוריים של העיר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:45, 5 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

הערות שוליים מדיונים אחרים

  1. ^ הקרקע לא הוכללה בהצהרה, שכן הייתה זו ראיה לעסקת רמייה

נחלת יהודה

בתור תושב נחלת יהודה אני חושב שנצרך להקדיש לנחלת יהודה ערך בפני עצמו שהרי רק ב20 שנה האחרונות היא הסתפחה לעיר וגם כיום יש לה ערך בפני עצמו בתור אחד היישובים הותיקים בארץ שגידלו אנשים ידועים כמו יגאל בשן וספי ריבלין, אשמח לראות אתכם עושים זאת! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

את/ה מוזמן/נת לשנס מותניים ולכתוב את הערך בעצמך. בוויקיפדיה, אם לא תזיז/י דברים בעצמך, קטנים הסיכויים שמישהו יעשה אותם עבורך, מן הסיבה הפשוטה שכל אחד כותב על מה שקרוב לליבו. אם אני הייתי מחכה שיכתבו ערכים על טניסאיות ולא כותב אותם בעצמי, הערכים האלה לא היו קיימים עד היום. Shefshef : השיחה והחזון 13:27, 5 במאי 2010 (IDT)תגובה

הסבר לביטול עריכה

Xmaorx (שיחה | תרומות | מונה) עיצב את התבנית בראש הערך, הוא הסיר את הסמל ותמונת בית הכנסת הגדול וכיכר המייסדים ובמקום הכניס קולאז' (לדעתי לא מוצלח) של תמונות ממערב ראשון. מאחר שהשינוי לא מוצלח (הקולאז' לא יצא יפה ולא מייצג את ראשון העתיקה אלא רק מקומות חדשים יחסית) וכן בגלל הסרת הסמל - שיחזרתי את העריכה. את התמונות שבתוך הקולאז' אפשר לפזר בגוף הערך, ואם אני לא טועה - חלקן כבר מופיעות בו. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:56, 9 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

הערות מרשימת ההמתנה

ערך מפורט וכתוב היטב וברור,אין סיבה שלא יעלה למועמדות של מומלצות.--Friends147 - שיחה 14:35, 1 בינואר 2012 (IST)תגובה

  • נגד לערך אין מקורות רבים. האם האמור בערך נכתב מידע אישי? כמו כן, ואף על גודלו לכאורה של הערך, רובו מורכב מ"רשימות". הכתיבה עצמה - ויסלחו לי כל התורמים לערך - היא שטחית ולא מעמיקה. הערך כולו נראה כמו "שמיכת טלאים" של "מיליון" עורכים וזקוק דחוף ליד עורך רציני. חוץ מזה בפרק "תולדותיה" מוצבת תבנית: "פרק זה לוקה בחסר". RF - שיחה 15:31, 1 בינואר 2012 (IST)תגובה
ועוד משהו אחד: הערך עמוס לעייפה בתמונות, מישהו צריך לעבור על התמונות ולבחור את הטובות שבהן. לגבי כל השאר, לדעתי צריך להסתירן או להפנות את הקורא לויקישיתוף. RF - שיחה 15:42, 1 בינואר 2012 (IST)תגובה
מסכים עם נימוקי RF וכיכר בעניין זה, למרות שעצם התבנית "פרק זה לוקה בחסר", הקיימת באחד מפרקי הערך, אמורה לדעתי לגרום לארכוב הדיון מיידית. Amir37 - שיחה 17:46, 4 בינואר 2012 (IST)תגובה
אין זה אומר שיש לארכב את הדיון באופן מיידי - יכול להיות שאין צורך בתבנית, ויש לדון בכך. ‏Ofekalefשיחההצטרפו למיזם המקורי!16:39, 5 בינואר 2012 (IST)תגובה
  • נגד אמירות כמו: "חוף הים, במערב העיר, אחד היפים והמסודרים ביותר בארץ.", ללא מקורות, לא ממש אנציקלופדיות ולעומת זאת אין בערך אף מילה על אגני החמצון ועל מאבק התושבים בנושא זה. בברכה. ליש - שיחה 17:23, 6 בינואר 2012 (IST)תגובה


קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 21:27, 17 ביוני 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 21:27, 17 ביוני 2013 (IDT)תגובה

חידושים בעיר

האם יש מקום לציין את השיפוץ במדרחוב ואת פרויקט "שפת רחוב" ? רזברק (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

שיפוץ - ממש לא. אני לא מכיר את הפרוייקט אך אם אתה חושב שהוא פרויקט חשוב ולא סתם משהו שעושים ונמשך יומיים ואז נשכח - תוסיף. -יונה בנדלאק - שיחה 16:22, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה
אין מקום. זה שיפוץ רחובות, אמנם יסודי למדי, אבל בפרספקטיבה של 130 שנה זה לא אירוע חריג במיוחד (יהיה מעניין לבדוק את סמיכות השיפוצים האלה לשנים של בחירות). גם המדרחוב עובר שיפוץ יסודי בערך אחת לעשור. מחקתי מהערך את המזרקה בחלקו המערבי של המדרחוב.
יש מקום לכתוב את הערך רחוב רוטשילד, שם ניתן יהיה לכתוב מספר פסקאות על המדרחוב, שיפוציו וגלגוליו השונים; על התפתחותו ההיסטורית של הרחוב והשלבים בהם הוא הוארך מערבה; על הניסיונות להפוך חלקים נוספים ממנו למדרחוב, על מבנים ומוסדות חשובים ששוכנים או שכנו בו, בהם בית פרימן, בית אברמוביץ, בית הפקידות הראשון, בית קנר, באר "מצאנו מים", בניין העירייה הישן (ראשון לציון) (או במקור בית הרופאים), קניון רוטשילד, מועצת הפועלים ואולם הפועל, בית חרושת ללבנים "סיליקט", הגת וכו'. נויקלן 22:29, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה

עזרה וביצרון - על קליטת העולים החדשים

ציטוט מתוך "קורות ראשון לציון" מאת דוב חביב-לובמן ובנו זרובבל חביב, ראשון-לציון, תשל"א - 1971

...אך גם במערבה החלה תקופת הפיתוח, במרחב השומם של החולות, סביב הגרעין היישובי הקטן "עזרה ובצרון" — יציר מהומות יפו משנת 1937, שעשה במשך למעלה מעשר שנים מאמצים נואשים כדי להחזיק מעמד ולא לנטוש את מקומו נעורו חיים חדשים.
על פני הגבעות החשופות, הצופות פני הים התיכון, הופיעו ברעש גדול דחפורים גדולים, מערבלי בטון עצומים, פועלים ובעלי מלאכה וכל הכיכר הרחבה, שבמשך אלפי שנים שימשה קן לשודדי דרכים או ללהקות מבריחי מכס, החלה מקבלת צורת עיר שבתיה ערוכים בשורות ישרות ומתרוממים לגובה של ארבע קומות, כשמתוכה על רמה נישאה מזדקר מגדל מים נאה ובכל פינה זרועים בתי ספר ומוסדות ובמרכזה שוקה ההומה. בליל של 70 לשונות בפי העולים מארצות אלה וקולות של בני נוער מגילים שונים מצטרפים למקהלה של קיבוץ גלויות מוזר בתחילה ושובה לב לבסוף, מספר הנפשות ב"עזרה ובצרון" הולך וגדל ומגיע לאלפים רבים.

קורות ראשון לציון עמ' 217

רחל - שיחה 22:23, 3 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה

תודה על ההפניה והציטוט. הספר נמצא ברשותי, אך בהיעדר תוכן עניינים או אינדקס העיון בו לא פשוט. נויקלן 12:24, 4 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה

רחובות מרכזיים

הוספתי היום לרשימת הרחובות המרכזיים את רחוב יעקב פריימן. בטעות כתבתי בהערות שלי על השינויים שזה שינוי לערך "העיר". זה לא, זה שינוי לערך "רחובות מרכזיים".

לא ברור לי מדוע רחוב שיבת ציון מצויין כאן בתור רחוב מרכזי. בסביבתו מצוי רחוב בלקינד ש"מרכזי" יותר והוא איננו נמצא ברשימה. אני חושב שיש להסיר את רחוב שיבת ציון מהרשימה של רחובות מרכזיים. Yshaked - שיחה 18:39, 9 באוקטובר 2013 (IDT)תגובה

ההגדרה למרכזיות חמקמקה במקצת. במקרה של שיבת ציון מדובר ברחוב הראשי והראשון של השכונה ההיסטורית "שיבת ציון" (בתחילה היא נשאה יותר אופי של מושב ששכן במרחק מה מראשון ההיסטורית). חלקים מהרחוב מוגדרים כיום כמתחם לשימור ומוסדות ציבור היסטורים חשובים שכנו לאורכו. ראה גם בפרק על שכונת השומר. בלקינד מאוחר לשיבת ציון והוא נעדר כל חשיבות או מרכזיות מיוחדת כיום או בעבר. אם כוונתך הייתה לנפח תנועת כלי רכב, אז מרכזיות הרחוב לא חייבת לבוא לידי ביטוי בו. אם בכל זאת נרצה לעסוק ברחוב כציר תנועה, אז שניהם מקבילים כשבלקינד חד כיווני לכיוון דרום (לבונטין עד הפלמח) ושיבת ציון חד כיווני לכיוון צפון (השומר עד ירושלים). אין הבדלים משמעותיים בנפח התנועה בין שניהם. נויקלן 19:46, 9 באוקטובר 2013 (IDT)תגובה

פאנלים סולריים

היי אבישי, תוכל להוסיף בבקשה את המקור לפסקה שהוספת תחת כותרת "חינוך". אגב, נראה לי שזה מתאים יותר לפרק תשתיות, אך זה טרם נכתב. תודה, נויקלן 22:53, 4 בפברואר 2014 (IST)תגובה

משוב מ-15 בנובמבר 2014

אין יותר "בתי קולנוע רב-אולמיים" בשום קניון בראשל"צ. 79.183.54.209 23:33, 15 בנובמבר 2014 (IST)תגובה

הגלריה העירונית לאמנות

הגלריה העירונית לאמנות יושבת בבית קנר, מבנה היסטורי בן 117 שנים ברח' רוטשילד 7. הגלריה פועלת מזה 9 שנים ונתמכת הן על ידי מינהל התרבות של מדינת ישראל והן על ידי עיריית ראשון לציון באמצעות החברה העירונית לספורט, תרבות ונופש. 82.80.19.242 15:14, 29 ביולי 2015 (IDT)תגובה

משתמש:MathKnight - מוכר לך? גילגמש שיחה 15:15, 29 ביולי 2015 (IDT)תגובה
אני יודע שאכן יש שם גלריה עירונית. ‏ MathKnight (שיחה) 19:37, 29 ביולי 2015 (IDT)תגובה