יוסף קלנר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסיון להגיע להגדרת הממלכתיות. גם קוקניקים 'לא ממלכתים' רואים במדינה התגשמות חזון הנביאים, ובכל זאת לעיתים מוכנים לפגוע בה, ע"ע סירוב פקודה.
←‏פרסומיו: הסרת כפילויות.
שורה 26: שורה 26:
==פרסומיו==
==פרסומיו==
* '''כארי יתנשא''' - לבירור גדולת ערך החיים הישראליים בכלל ודורינו בפרט.
* '''כארי יתנשא''' - לבירור גדולת ערך החיים הישראליים בכלל ודורינו בפרט.
* '''מילון הראי"ה''' - ביאור מונחים ומושגים ב[[כתבי הראי"ה]].
* '''פלורליזם, פנטיזם וכלליות''' - על הקריטריון לאמת והקריטריון למוסר - פירוש למאמר "למלחמת הדעות והאמונות" מספר "[[אורות (ספר)|אורות]]" של [[הרב קוק]].
* '''חסד למשיחו''' - להוראת לימוד התנ"ך, פירושים לספרי שמואל זכריה ומשלי
* '''חסד למשיחו''' - להוראת לימוד התנ"ך, פירושים לספרי שמואל זכריה ומשלי
* '''הוד הקרח הנורא''' - פירוש על המאמר "יסורים ממרקים" של [[הרב קוק]] מתוך הספר "[[אורות (ספר)|אורות]]" - לבירור מקומה של רוח הכפירה בטהור רוח האמונה בדורינו.
* '''איתי מלבנון כלה''' - להסברת עניין החופה, קידושין ונישואין
* '''איתי מלבנון כלה''' - להסברת עניין החופה, קידושין ונישואין
* '''ביאור לברכת המזון''' - (חולק כמזכרת בחתונת בנו)
* '''ביאור לברכת המזון''' - (חולק כמזכרת בחתונת בנו)

גרסה מ־18:04, 19 באפריל 2016

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב יוסף קלנר (נולד בג' בניסן תשט"ו ; 26 במרץ 1955) הוא מרבני הציונות הדתית בישראל, מלמד במסגרות שונות.

בוגר ישיבת נתיב מאיר וישיבת מרכז הרב, מתלמידי הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב צבי ישראל טאו והרב שלמה אבינר. במשך שנות לימודיו בישיבת מרכז הרב היה מקורב לראש הישיבה, הרצי"ה.

מלמד אמונה ומחשבת ישראל, בעיקר את כתבי הרב קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק, בבית המדרש לבוגרי צבא ובמכינה בני דוד בעלי, בישיבת מעלה אליהו, במכון מאיר בישיבת עטרת ירושלים.

בעבר היה מתנה את ההשתתפות בשיעוריו רק אחרי בחינה על הספרים: כוזרי, סדרת ספרי עין אי"ה, וספרי המהר"ל: תפארת ישראל (מהר"ל), גבורות ה' ונצח ישראל.

הרב קלנר נחשב כבר סמכא ובקיא בכתבי הרב קוק ובכתבי בנו הרצי"ה. בעל השכלה כללית (אוטודידקטית) בעיקר בתחומי פילוסופיה ותרבות. נחשב בין הרבנים הממלכתיים, שנמנעים מפעולות הפוגעות במדינת ישראל ובריבונותה עקב הגישה שמדינת ישראל היא המסגרת בה הולך ומתקיים חזון הנביאים.

תושב ירושלים, נשוי למיכל ואב לשבעה.

מספריו

  • הוד הקרח הנורא הספר מהווה פירוש של המאמר "יסורים ממרקים" של הרב קוק.

שם הספר מקורו במשפט המופיע במאמר "יסורים ממרקים" :

"מי שמכיר את התוך שבכפירה מצד זה מוצץ הוא את דבשה ומחזירה לשורש-קדושתה, ומסתכל בהוד הקרח הנורא — כפור שמים."

הספר עוסק בהסברת מהות האמונה, וגילוי הטוב שבשורש הכפירה. ע"פ הספר, האמונה היא הרגשת חיים פנימית, ודאות עליונה בקיומינו ובאפשרותינו לחיות ולהתפתח עוד ועוד לקראת הטוב האינסופי. הוא מסביר את שורשה ומטרתה של הכפירה כנעוץ בתביעת האמונה עצמה, בתביעה לזכך את תפיסת האמונה הדתית המסורתית ולהשיבה לצורתה המקורית, כפי שהייתה בתקופת הנביאים והתנ"ך. דבר זה נעשה בהתקוממות הכפרנית כנגד האמונה בצורתה ההמונית המנוונת בהתנוונות האומה בגלות.

  • פלורליזם, פנטיזם וכלליות - על הקריטריון לאמת והקריטריון למוסר - הספר מהווה פירוש למאמר "למלחמת הדעות והאמונות" מספר "אורות" של הרב קוק. ומגדיר את הקריטריונים לאמת, ולמוסר. הספר שולל את הגישה הפנטית ואת הגישה הפלורליסטית כאחד. בהציגו את האבסורד הנלעג ואת האלימות הפנטית המוסוות בפלורליזם הפוסט-מודרניסטי.
  • מילון הראי"ה - ביאור מונחים ומושגים בכתבי הראי"ה, על ידי ליקוט ועריכה של ההגדרות המצויות בכתבי הרב קוק.

פרסומיו

  • כארי יתנשא - לבירור גדולת ערך החיים הישראליים בכלל ודורינו בפרט.
  • חסד למשיחו - להוראת לימוד התנ"ך, פירושים לספרי שמואל זכריה ומשלי
  • איתי מלבנון כלה - להסברת עניין החופה, קידושין ונישואין
  • ביאור לברכת המזון - (חולק כמזכרת בחתונת בנו)
  • דמונים אקדמיות ויהדות - מסת ביקורת פסיכולוגית היסטורית לקווי יסוד בתרבות הישראלית. (מאמר זה לא פורסם על ידי הרב קלנר, אלא הופץ באופן מחתרתי במרשתת)
  • הרב ובנו - קווים לשיעור קומתם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק.
  • בגדי תפארתך - לעניין השבת וביאור לפיוט "לכה דודי".
  • שיר התקדש חג
    • סימני ליל הסדר ע"פ הגדת 'עולת ראי"ה'.
    • ל"ג בעומר, עיבוד שיחת הרב צבי יהודה הכהן קוק.
    • ראש השנה, ביאורים לתוכנו ועניינו.
    • יום כיפורים, ביאורים לתוכנו ועניינו.
    • חג הסוכות. ביאורים לתוכנו ועניינו.
  • מאמרים

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.