יתד נאמן – הבדלי גרסאות

יתד נאמן
תדירות	יומון
סוגה	חדשות
פורמט	טבלואיד
תאריכי הופעה	1985–הווה (כ־39 שנים)
שפה	עברית, אנגלית
מערכת	ז'בוטינסקי 108, בני ברק
מדינה	ישראל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:32, 12 בנובמבר 2015

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיתון
פרמטרים ריקים [ כתובית, אתר, שם במקור, נסגר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ נוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קובץ:Yated neeman front page.jpg

כותרת העיתון במהדורתו המורחבת, 2011

יתד נאמן הוא יומון חרדי-ליטאי המזוהה עם מפלגת דגל התורה. העיתון יוצא לאור החל מ-1985 והוא העיתון בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר במגזר החרדי בימי חול^[1].

היסטוריה

בתחילת שנות ה-80 נתגלעו חילוקי דעות בתוך "אגודת ישראל", בין הסיעה הליטאית לבין הסיעות החסידיות, ובראשן חסידות גור ששלטה ב"אגודת ישראל". לאחר שלא ניתנה לדעותיהם של הרב אלעזר מנחם מן שך, מנהיג "דגל התורה" והסמכות העליונה ביותר בזמנו בקרב הציבור החרדי הליטאי, והרב יעקב ישראל קנייבסקי ("הסטייפלר") במה מספקת לדעתם ביומון של אגודת ישראל, "המודיע", שנשלט בידי חוגי החסידים ובראשם חסידות גור, הורה הרב שך, בשנת 1985, על הקמת יומון חרדי חדש, שנועד לשמש במה לציבור הליטאי. עורכו הראשון של העיתון, הרב שמואל חסידה, טווה את השם "יתד" - יהדות תורה דת^[^{דרוש מקור]}. את תוספת המילה "נאמן" הציע ה"סטייפלר"^[2]^[3]. "יתד נאמן" החל להופיע ב-12 ביולי 1985 (כ"ג בתמוז תשמ"ה).

מו"ל העיתון הוא חברת יתדות ת.ש.מ.ו. הוצאה לאור ופרסומים בע"מ, הנמצאת בשליטתה של עמותת יתדות תשמ"ו להחדרת ערכי היהדות.

הרב שך שימש סמכות עליונה של "יתד נאמן" והעיתון שימש במה לקו ההשקפתי שהוביל. לאחר פטירת הרב שך, בשנת 2001, היה הרב יוסף שלום אלישיב למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת "דגל התורה", ועמדתה הרשמית של מערכת "יתד נאמן" היא שהיא סרה למרותו.

ערך מורחב – המחלוקת בציבור הליטאי

בסוף מאי 2012 (סיוון תשע"ב), בתקופה בה הרב אלישיב לא תפקד בעקבות מחלה, חל מהפך בשליטה בעיתון. עמותת יתדות תשמ"ו מינתה את איש העסקים החרדי שמעון גליק מארצות הברית, ממקורבי הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, ליו"ר הנהלת חברת יתדות ת.ש.מ.ו., ובכך ניתנה לו השליטה בעיתון. במקביל פוטרו עורך העיתון נתן גרוסמן ומנכ"לו יעקב לבין.^[4] שבועיים לאחר מכן, לאחר מאבק בין שני המחנות, פורסם ביום שלישי ה-12 ביוני 2012, במהדורת החינמון של העיתון, "גילוי דעת" של הרב חיים קנייבסקי שבו הוא מסמיך את הרב שטיינמן להנהיג את העיתון "על פי הוראת מורי-חמי שליט"א" (הרב אלישיב)^[5]. מנגד ניסו אנשי המחנה האחר, ללא הצלחה, לפרסם בעיתון את מכתבו של הרב שמואל אוירבך המעיד בשם הרב אלישיב כי אין לערוך שינויים בעיתון. הם גם פנו לבית המשפט בבקשה לצו מניעה נגד חוקיות ההליך, אך בית המשפט דחה את בקשתם. בעקבות דחיית בית המשפט הקימו ביולי 2012 אנשי המחנה המודח את העיתון "הפלס".

אידאולוגיה

קובץ:כנס באולמי קרויזהר למען יתד נאמן תשמ"ו.jpg

כנס לחיזוק עיתון יתד נאמן שנערך בחודש שבט התשמ"ו. בכותל המזרח של הכנס יושבים הרב אהרן לייב שטיינמן, הרב חיים קנייבסקי והרב ניסים קרליץ.

העיתון מציג את דעתם והשקפתם של גדולי התורה במגזר הליטאי, במיוחד הרב שך, ולאחריו הרב אלישיב והרב שטיינמן, והם מפרסמים בו מעת לעת "דעת תורה" בנושאים שונים ומגוונים ואת קריאותיהם לציבור. במישור המדיני מבטא העיתון את השקפתו של הרב שך, אשר התייחס בחשדנות כלפי השמאל והערבים, ומנגד דחה את הגישה הלאומית וסבר שהעם היהודי נמצא עדיין בגלות ולכן עליו לנהוג בזהירות מרבית ביחסיו עם האומות. ב-2005, למשל, נע סיקורו של העיתון את תוכנית ההתנתקות בין לעג לציבור הדתי לאומי^[6] לבין הבעת הזדהות עם מצוקתו, גינוי אריאל שרון וכינויו כדיקטטור. עמדת העיתון הייתה כי המחאה כנגד תוכנית ההתנתקות היא "מאבק ציוני מובהק שאין כל מקום להזדהות עמו בצורה כזו או אחרת". במהלך השנים היה "יתד נאמן" מנושאי הדגל במאבקו של הציבור החרדי נגד מוסד הרבנות הראשית לישראל. עם מינויו של הרב יונה מצגר לרב הראשי לישראל, בהשפעתו של מנהיג הזרם הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב, חל מיתון בהתקפות על מוסד הרבנות הראשית.

הסגנון הפובליציסטי בעיתון חריף ונשכני במיוחד כלפי ציבורים שהשקפתם הדתית שונה: חילוניים, תנועת חב"ד, הציונות הדתית ורבניה, ובמיוחד רבני צהר^[7]. בשנים האחרונות מבקר העיתון קבוצות של חרדים מודרניים הסוטות מהקו החרדי המרכזי, וזוכות לכינוי "שוליים" או "החרדים החדשים".

בעיתון מתפרסם מדי שבוע טורו של העורך הראשי, יצחק רוט "עוד שבוע", שבו הוא מתייחס לנושאים אקטואליים. מאמרים רבים שפורסמו, בהם על נושאים שנויים במחלוקת, גררו תגובות של קוראים. מדור זה מופיע גם ב"יתד נאמן" בשפה האנגלית.

בעיתון מתפרסמת מדי שבוע קריקטורה פרי עטו של הקריקטוריסט יוני גרשטיין, שבה הוא מותח ביקורת אידאולוגית על הנעשה בישראל או בציבור החרדי. סגנונה של הקריקטורה גרר פעמים רבות תגובות חריפות.

בעיתון היה מתפרסם מדי שבוע (עד שנת 2014), במוסף "יתד השבוע", טור פובליציסטי חריף הנושא את השם "אדרבה", שהיה נכתב בסגנון סרקסטי על ידי ישראל וורצל תחת שם העט "פ. חובב". בטורים אלה מבטא העיתון את עמדותיו האידאולוגיות בנושאים אקטואליים שאינם מתפרסמים בו בגלוי, כגון אירועי ספורט או מקרי אלימות קשים, בעזרת רמזים ומשלים. בדצמבר 2011, כאשר עלה נושא הדרת נשים, עורר העיתון סערה בעקבות דברים שנכתבו בטור זה: "גם בתקופת השואה, כשגרמנים הפעילו את מכונת ההשמדה במלוא הקיטור, היהודים הוחזקו במחנות ההשמדה בבלוקים נפרדים לגברים ונשים. אפילו חיות האדם הללו התייחסו אל ההפרדה כדבר טבעי."^[8]. מסוף שנת 2013 מתפרסם טור דומה בשם "די לחכימא" שנכתב על ידי אברהם רוזנטל תחת שם העט צ. שפיגלמן.

במאי 2013 פרסם חיים ולדר מאמר בעיתון, בו השווה את דבריו של יאיר לפיד על הציבור החרדי לדבריו של אדולף היטלר על היהודים^[9].

קובץ:Rabiny.JPG

"יתד נאמן" מדווח על רצח רבין

בכמה מקרים נתבע העיתון על ידי אישים שראו עצמם נפגעים מכתיבתו. בשנת 2005 פורסם בעיתון מאמר של העורך ישראל וורצל שבו הותקף הרב ישראל רוזן ובין היתר נטען כי הוא עוקף את ההלכה בשל תאוות ממון. הרב רוזן תבע בתביעת לשון הרע את העיתון, הכותב ושניים מן העורכים בבית משפט השלום בירושלים. בית המשפט קיבל את טענותיו ופסק לו בשנת 2009 פיצוי של שבעים אלף ש"ח^[10].

בשנת 2014 הגיש יואב ללום, יו"ר עמותת נוער כהלכה, תביעת דיבה בסך 300,000 ש"ח נגד העיתון ועורכו יצחק רוט, לאחר שלטענתו העיתון התנכל אליו בכתיבתו וכינה אותו בכינויי גנאי בעקבות פעילותו ב"בג"ץ בית הספר בעמנואל"^[11]. לאחר שלא הוגש כתב הגנה קיבל השופט את התביעה וחייב את העיתון במלוא הסכום ובהוצאות המשפט. כמו כן חויב העיתון לפרסם תיקון לדברי הלשון הרע^[12].

תפוצה

על פי סקר TGI משנת 2015, "יתד נאמן" הוא היומון הנפוץ ביותר בציבור החרדי, עם שיעור חשיפה ממוצע של 19.2% בעיתוני אמצע השבוע ו-16.4% בסוף השבוע. על פי הסקר, העיתון החינמי של "יתד נאמן" ביום שלישי זוכה לחשיפה של 57.4%, שיעור החשיפה הגבוה ביותר של כלי תקשורת במגזר החרדי^[13].

מאפיינים

העיתון מרבה לעסוק בנושאים השקפתיים בצורה דעתנית ופולמוסית, ונחשב כמציג את "דעת התורה" החרדית-ליטאית המזוהה עם מפלגת דגל התורה ומנהיגיה הרוחניים.
העיתון נחשב לשמרני במיוחד. העיתון מקפיד שלא לבקר או להעלות לדיון נושאים הנוגעים לסדרי החיים החברתיים של החברה החרדית והליטאית, גם אלה השנויים בביקורת פנימית (למשל הנוהג של "סידור מלא" - רכישת דירה לחתן "בן תורה" על ידי הורי הכלה בלבד).
העיתון אינו מפרסם תמונות נשים. לעתים הוא מעבד תמונות לשם כך, כפי שעשה למשל בשנת 2009 עם תמונת הממשלה, שבה הוסרו דמויותיהן של השרות לימור לבנת וסופה לנדבר^[14].
העיתון אינו מסקר אירועים הנחשבים בעלי אופי מיני או פלילי דוגמת פרשיות אונס או מקרי רצח. בהתאם לכך כינה העיתון את פרשת האונס של הנשיא משה קצב בתור "פרשת התיק הפלילי של הנשיא קצב".
קיים מדרג של תארים המוצמדים לשמות הרבנים לפי החשיבות המיוחסת להם, כדלהלן: התואר "רבינו הגדול" שמור לרב אלעזר מנחם מן שך מאז פטירתו, "רבינו מרן" שמור לרב יוסף שלום אלישיב, "מרן ראש הישיבה" הוא תוארו של הרב אהרון לייב שטיינמן, התואר "מרן שר התורה" שמור להרב חיים קניבסקי, התואר "מרן" לבדו מוצמד לשמותיהם של שני רבנים, הרב גרשון אדלשטיין והרב ניסים קרליץ. "הגאון הגדול" הוא תואר לרבנים הנמנים עם חברי מועצת גדולי התורה. אם מאוזכר בעיתון רב בעל מעמד או נושא משרה תורנית נכבדה יוצמד לשמו התואר "הגאון רבי"; משרה תורנית זוטרה - "הרב הגאון רבי". אברך כולל רגיל יקבל את התואר "הרה"ג" (=הרב הגאון).
העיתון אינו מכתיר בתוארי כבוד רבנים מזרמים החולקים על הזרם הליטאי. רבנים גדולים, כמו הרב אברהם שפירא או הרב עובדיה יוסף, מכונים בתואר הבסיסי 'הרב'. עם זאת, תחת ההנהלה החדשה, מאז פטירתו של הרב עובדיה יוסף מוצמד לשמו התואר "הגאון הגדול", כמו לחברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה. תואר זה מוצמד גם לרב שלום כהן וליתר חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס. הרב הראשי לישראל מכונה בתואר 'הרה"ר' (=הרב הראשי); בכך אין משמיטים ממנו את תאריו ומאידך אין מרבים בכבודו. מרבנים שהוקעו על ידי ההנהגה הליטאית - למשל הרב שלמה גורן - מושמט לגמרי התואר "הרב".
חברי הכנסת החרדיים מיהדות התורה וש"ס, כמו גם חברי מועצה ברשויות מקומיות מקומיים מסיעות אלו, יאוזכרו בעיתון לאחר התואר "הרב".
הציבור הדתי לאומי מכונה בעקביות ד"ל בראשי תיבות, תוך רמיזה למשמעות המילה דל כעני.
אין תואר ז"ל לחילוני שנפטר. עם זאת, נכתב הי"ד אחר שמם של הרוגים בפיגוע טרור או חללי צה"ל.
הנשים הכותבות ב"יתד נאמן" (העיתון היומי או השבועי) אינן מוזכרות בשמן הפרטי, כמו רונית הופנר או מנוחה טוקר הנקראות ר. הופנר ומ. חברוני (שם עט), בהתאמה.
אף שהעיתון אינו מופיע ביום העצמאות, אין כל חגיגיות בגיליון המופיע בערב יום זה. מאמר המערכת שלמחרת היום מוקדש בדרך כלל ללעג כלפי החגיגות ביום זה.

צוות העיתון

עורכים: יצחק רוט, ישראל פרידמן ואברהם רוזנטל. עורכים בעבר: שמואל חסידה, משה גרילק, נתן גרוסמן וישראל וורצל.
מנכ"ל: זעליג אורלנסקי.
ועדת הרבנים (המכונה גם "הוועדה הרוחנית" או "ועדת הביקורת"): הרבנים משה אהרן ברוורמן, נתן זוכובסקי, יוסף חיים קופשיץ, הרב יהושע אייכנשטיין והרב חזקיהו אברהם ברוידא. בעבר היו חברים בוועדה גם הרב חיים שאול קרליץ והרב יוסף ישראלזון שנפטרו כמו כן כיהנו בה הרב צבי פרידמן והרב שמואל דויטש.
עורך המוסף התורני: הלל מן
עורכת "יתד שלנו": אמירה חכמוביץ
עורכת "קטיפה לבית": רוחמה פסיה זלושינסקי, תחת שם העט רוחמה פז

סופרים רבים במגזר החרדי עשו את ראשית דרכם בעולם הכתיבה במוספיו השונים של העיתון; מהם: חיים ולדר, הרב שלום מאיר ולך, ונתן שטרנפלד.

באנגלית

בארצות הברית מופיע באנגלית עיתון שבועי, בשם יתד נאמן. העורך הוא פנחס (פיני) ליפשיץ ממונסי ניו יורק. העיתון מופיע בימי חמישי ובערבי חגים. בתחילת דרכו היה משויך ליתד נאמן הישראלי והופיע בו טור קבוע של העורך באותה עת, נתן גרוסמן. עם השנים התפלגו העיתונים. השם "יתד נאמן" מעוצב בעיתון האמריקני בלוגו שונה.

באירופה מופיע "יתד נאמן" באנגלית, שנמצא בבעלותו של העיתון בישראל.

קישורים חיצוניים

ישראל כהן, ‏כך הונחה התשתית הרעיונית והמעשית להקמת עיתון "יתד נאמן", באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2015
ישי פרידמן, הרב גיסר ל'יתד': התורה לא רק אצלכם, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2008
שערי עבר של העיתון באתר אתרוג
יאיר אטינגר, "החזיר הכשר" נגד "קדאפי" - מלחמת הירושה המלוכלכת של העולם החרדי, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
תבנית:TheMarker1
תבנית:TheMarker1
העיתונאים נחשפים: יתד נאמן והמודיע • חלק ראשון באתר בחדרי חרדים 14 באפריל 2014

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

^ לפי סקר חשיפה של TGI מספטמבר 2015
^ אף על פי ש'יתד' היא לשון נקבה, הוחלט להותיר את השם 'נאמן' בלשון זכר, תוך ציון הפסוק "ותקעתיו יתד במקום נאמן" (ישעיהו כב, כג).
^ "יתד נאמן" – יומון חרדי מתחרה ל"המודיע" באתר נח זבולוני
^ תבנית:TheMarker1

שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קובי נחשוני, פוּטש ליטאי: נפגעי 'יתד נאמן' השתלטו על העיתון, באתר ynet, 1 ביוני 2012
חיים שקדי, טלטלה ביתד נאמן: הנהלה חדשה, בכיר בעיתון פוטר, כיכר השבת, 31 במאי 2012
חזקי שטרן, מאחורי הקלעים של המהלך הדרמטי לכיבוש 'יתד נאמן', כיכר השבת, 1 ביוני 2012.
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קובי נחשוני, אחרי דרמה לילית: הרב שטיינמן הוכתר ביתד נאמן, באתר ynet, 12 ביוני 2012
^ פ. חובב מציע: התנתקות גרמא, באתר בחדרי חרדים, 22 באוקטובר 2004
^ בשנת השמיטה (2007) כתב העיתון: "מי שמכיר את רבני המפד"ל ואנשיהם יודע מזמן שאינם באמת דתיים. אולי לאומיים - אבל ודאי שאינם עובדי ה'". וכן: "רבני צהר אינם דתיים".
^ רויטל בלומנפלד, עורך ביתד נאמן: הפרדה בין המינים "טבעית - כמו באושוויץ", באתר הארץ, 14 בדצמבר 2011
^ שנאת נפש בלי חשבון באתר בחדרי חרדים
^ יתד נאמן חויב ב70,000 ש"ח פיצויי לה"ר לרב רוזן, באתר בחדרי חרדים
^ עו"ד יואב ללום תובע דיבה את יתד נאמן, מחלקה ראשונה
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מנדי גרוזמן ויונתן אוריך, ”יתד נאמן“ ישלם פיצויים לעו“ד חרדי בגין לשון הרע, באתר nrg‏, 12 במאי 2014
^ TGI: הפרינט היומי מטפס, השבועי יורד • קול חי עובר את קול ברמה, באתר בחדרי חרדים
^ שוקי טאוסיג, על חטאים שחטאנו, באתר העין השביעית, 3 באפריל 2009

[1] לפי סקר חשיפה של TGI מספטמבר 2015

[2] אף על פי ש'יתד' היא לשון נקבה, הוחלט להותיר את השם 'נאמן' בלשון זכר, תוך ציון הפסוק "ותקעתיו יתד במקום נאמן" (ישעיהו כב, כג).

[3] "יתד נאמן" – יומון חרדי מתחרה ל"המודיע" באתר נח זבולוני

[4] תבנית:TheMarker1

שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קובי נחשוני, פוּטש ליטאי: נפגעי 'יתד נאמן' השתלטו על העיתון, באתר ynet, 1 ביוני 2012
חיים שקדי, טלטלה ביתד נאמן: הנהלה חדשה, בכיר בעיתון פוטר, כיכר השבת, 31 במאי 2012
חזקי שטרן, מאחורי הקלעים של המהלך הדרמטי לכיבוש 'יתד נאמן', כיכר השבת, 1 ביוני 2012.

[5] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קובי נחשוני, אחרי דרמה לילית: הרב שטיינמן הוכתר ביתד נאמן, באתר ynet, 12 ביוני 2012

[6] פ. חובב מציע: התנתקות גרמא, באתר בחדרי חרדים, 22 באוקטובר 2004

[7] בשנת השמיטה (2007) כתב העיתון: "מי שמכיר את רבני המפד"ל ואנשיהם יודע מזמן שאינם באמת דתיים. אולי לאומיים - אבל ודאי שאינם עובדי ה'". וכן: "רבני צהר אינם דתיים".

[8] רויטל בלומנפלד, עורך ביתד נאמן: הפרדה בין המינים "טבעית - כמו באושוויץ", באתר הארץ, 14 בדצמבר 2011

[9] שנאת נפש בלי חשבון באתר בחדרי חרדים

[10] יתד נאמן חויב ב70,000 ש"ח פיצויי לה"ר לרב רוזן, באתר בחדרי חרדים

[11] עו"ד יואב ללום תובע דיבה את יתד נאמן, מחלקה ראשונה

[12] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מנדי גרוזמן ויונתן אוריך, ”יתד נאמן“ ישלם פיצויים לעו“ד חרדי בגין לשון הרע, באתר nrg‏, 12 במאי 2014

[13] TGI: הפרינט היומי מטפס, השבועי יורד • קול חי עובר את קול ברמה, באתר בחדרי חרדים

[14] שוקי טאוסיג, על חטאים שחטאנו, באתר העין השביעית, 3 באפריל 2009

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ==היסטוריה==
-בתחילת [[שנות ה-80]] נתגלעו חילוקי דעות בתוך "[[אגודת ישראל]]", בין הסיעה הליטאית לבין הסיעות החסידיות, ובראשן [[חסידות גור]] ששלטה ב"אגודת ישראל". לאחר שלא ניתנה לדעותיהם של הרב [[אלעזר מנחם מן שך]], מנהיג "[[דגל התורה]]" והסמכות העליונה ביותר בזמנו בקרב הציבור החרדי הליטאי, והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ("הסטייפלר") במה מספקת לדעתם ביומון של [[אגודת ישראל]], "[[המודיע]]", שנשלט בידי חוגי החסידים ובראשם חסידות גור, הורה הרב שך, בשנת 1985, על הקמת [[יומון]] חרדי חדש, שנועד לשמש במה לציבור הליטאי. עורכו הראשון של העיתון, הרב שמואל חסידה, טווה את השם "יתד" - '''י'''הדות '''ת'''ורה '''ד'''ת{{מקור}}. את תוספת המילה "נאמן" הציע ה"סטייפלר"{{הערה|אף על פי ש'יתד' היא לשון נקבה, הוחלט להותיר את השם 'נאמן' בלשון זכר, תוך ציון הפסוק "ותקעתיו יתד במקום נאמן" (ישעיהו כב, כג).}}{{הערה|[http://www.ranaz.co.il/articles/article716_19850603.asp "יתד נאמן" – יומון חרדי מתחרה ל"המודיע"] באתר נח זבולוני}}. "יתד נאמן" החל להופיע ב-[[12 ביולי]] [[1985]] ([[כ"ג בתמוז]] [[תשמ"ה]]).
+בתחילת [[שנות ה-80]] נתגלעו חילוקי דעות בתוך "[[אגודת ישראל]]", בין הסיעה הליטאית לבין הסיעות החסידיות, ובראשן [[חסידות גור]] ששלטה ב"אגודת ישראל". לאחר שלא ניתנה לדעותיהם של הרב [[אלעזר מנחם מן שך]], מנהיג "[[דגל התורה]]" והסמכות העליונה ביותר בזמנו בקרב הציבור החרדי הליטאי, והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ("הסטייפלר") במה מספקת לדעתם ביומון של אגודת ישראל, "[[המודיע]]", שנשלט בידי חוגי החסידים ובראשם חסידות גור, הורה הרב שך, בשנת 1985, על הקמת [[יומון]] חרדי חדש, שנועד לשמש במה לציבור הליטאי. עורכו הראשון של העיתון, הרב שמואל חסידה, טווה את השם "יתד" - '''י'''הדות '''ת'''ורה '''ד'''ת{{מקור}}. את תוספת המילה "נאמן" הציע ה"סטייפלר"{{הערה|אף על פי ש'יתד' היא לשון נקבה, הוחלט להותיר את השם 'נאמן' בלשון זכר, תוך ציון הפסוק "ותקעתיו יתד במקום נאמן" (ישעיהו כב, כג).}}{{הערה|[http://www.ranaz.co.il/articles/article716_19850603.asp "יתד נאמן" – יומון חרדי מתחרה ל"המודיע"] באתר נח זבולוני}}. "יתד נאמן" החל להופיע ב-[[12 ביולי]] [[1985]] ([[כ"ג בתמוז]] [[תשמ"ה]]).
 מו"ל העיתון הוא חברת יתדות ת.ש.מ.ו. הוצאה לאור ופרסומים בע"מ, הנמצאת בשליטתה של עמותת יתדות תשמ"ו להחדרת ערכי היהדות.
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 הסגנון ה[[פובליציסטיקה|פובליציסטי]] בעיתון חריף ונשכני במיוחד כלפי ציבורים שהשקפתם הדתית שונה: [[חילוניים]], תנועת [[חב"ד]], [[הציונות הדתית]] ורבניה, ובמיוחד רבני [[צהר (עמותה)|צהר]]{{הערה|בשנת ה[[שמיטה]] (2007) כתב העיתון: "מי שמכיר את רבני המפד"ל ואנשיהם יודע מזמן שאינם באמת דתיים. אולי לאומיים - אבל ודאי שאינם עובדי ה'". וכן: "רבני צהר אינם דתיים".}}. בשנים האחרונות מבקר העיתון קבוצות של [[חרדים מודרניים]] הסוטות מהקו החרדי המרכזי, וזוכות לכינוי "שוליים" או "החרדים החדשים".
-בעיתון מתפרסם מדי שבוע טורו של העורך הראשי, [[יצחק יעקב רוט|יצחק רוט]] "עוד שבוע", בו הוא מתייחס לנושאים אקטואליים. מאמרים רבים שפורסמו, בהם על נושאים שנויים במחלוקת, גררו תגובות של קוראים. מדור זה מופיע גם ב"יתד נאמן" בשפה האנגלית.
+בעיתון מתפרסם מדי שבוע טורו של העורך הראשי, [[יצחק יעקב רוט|יצחק רוט]] "עוד שבוע", שבו הוא מתייחס לנושאים אקטואליים. מאמרים רבים שפורסמו, בהם על נושאים שנויים במחלוקת, גררו תגובות של קוראים. מדור זה מופיע גם ב"יתד נאמן" בשפה האנגלית.
 בעיתון מתפרסמת מדי שבוע [[קריקטורה]] פרי עטו של ה[[קריקטוריסט]] [[יוני גרשטיין]], שבה הוא מותח ביקורת [[אידאולוגיה|אידאולוגית]] על הנעשה בישראל או בציבור החרדי. סגנונה של הקריקטורה גרר פעמים רבות תגובות חריפות.
@@ שורה 76: / שורה 76: @@
 ==צוות העיתון==
-* '''עורכים''': [[יצחק עקב רוט|יצחק רוט]], ישראל פרידמן ואברהם רוזנטל. עורכים בעבר: [[שמואל חסידה]], [[משה גרילק]], [[נתן גרוסמן]] ו[[ישראל וורצל]].
+* '''עורכים''': יצחק רוט, ישראל פרידמן ואברהם רוזנטל. עורכים בעבר: [[שמואל חסידה]], [[משה גרילק]], [[נתן גרוסמן]] ו[[ישראל וורצל]].
 * '''מנכ"ל''': זעליג אורלנסקי.
 * '''ועדת הרבנים''' (המכונה גם "הוועדה הרוחנית" או "ועדת הביקורת"): הרבנים [[משה אהרן ברוורמן]], [[נתן זוכובסקי]], [[יוסף חיים קופשיץ]], הרב [[יהושע אייכנשטיין]] והרב חזקיהו אברהם ברוידא. בעבר היו חברים בוועדה גם הרב [[חיים שאול קרליץ]] והרב יוסף ישראלזון שנפטרו כמו כן כיהנו בה הרב [[צבי פרידמן]] והרב [[שמואל דויטש]].
-* '''עורך המוסף התורני''': [[הלל מן]].
+* '''עורך המוסף התורני''': הלל מן
 * '''עורכת "יתד שלנו"''': [[אמירה חכמוביץ]]
-* '''עורכת "קטיפה לבית"''': רוחמה פסיה זלושינסקי תחת שם העט רוחמה פז.
+* '''עורכת "קטיפה לבית"''': רוחמה פסיה זלושינסקי, תחת שם העט רוחמה פז
 סופרים רבים במגזר החרדי עשו את ראשית דרכם בעולם הכתיבה במוספיו השונים של העיתון; מהם: [[חיים ולדר]], הרב [[שלום מאיר ולך]], ו[[נתן שטרנפלד]].

דגל ישראל עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום	הארץ • ידיעות אחרונות • מעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם	ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת) • ישראל היום • מעריב הבוקר
כלכלה ועסקים	גלובס • כלכליסט • TheMarker
המגזר החרדי	המבשר • המודיע • הפלס • יתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית	נאשה סטראנה • נובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות	אל-איתיחאד (בערבית) • ג'רוזלם פוסט (באנגלית) • הניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים	מקור ראשון
עיתונים שנסגרו	24 דקות • דבר • הבקר • היום • הצופה • וסטי (ברוסית) • זמנים • חדשות • חרות • טלגרף • יום חדש • ישראלי • למרחב • מעריב • על המשמר • קול העם • שערים • חדשות ישראל (בגרמנית) • לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)