רבנו בחיי אבן פקודה – הבדלי גרסאות
מ ניקיון פרמטרים בתבנית רב* |
מ הוספת תבנית פירוש נוסף (אולי צריך את תבנית אין לבלבל עם, אני לא בטוח) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
|חיבוריו="תורת חובות הלבבות", "ספר תורות הנפש", שירים |
|חיבוריו="תורת חובות הלבבות", "ספר תורות הנפש", שירים |
||
}} |
}} |
||
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ראשונים|ראשון]] הידוע בשם רבנו בחיי, מחבר ספר [[חובות הלבבות]]|אחר=[[ראשונים|ראשון]] אחר המוכר בשם זה, מחבר "כד הקמח" ופירוש רבנו בחיי על התורה|ראו=בחיי בן אשר}} |
|||
רבי '''בַּחְיֵי בן יוסף אִבְּן פַּקוּדָה''' (בערך [[ד'תת"י]], [[1050]] – [[ד'תת"פ]] [[1120]]) היה [[רב]] ו[[פילוסוף]] [[פילוסופיה יהודית|יהודי]], מחבר '''[[חובות הלבבות]]''', הוגה דעות ו[[דיין (משפט עברי)|דיין]] [[יהודי]] שגדל וחי בעיר [[סרגוסה]] שב[[אל-אנדלוס|ספרד המוסלמית]] ב[[תור הזהב של יהדות ספרד]]. |
רבי '''בַּחְיֵי בן יוסף אִבְּן פַּקוּדָה''' (בערך [[ד'תת"י]], [[1050]] – [[ד'תת"פ]] [[1120]]) היה [[רב]] ו[[פילוסוף]] [[פילוסופיה יהודית|יהודי]], מחבר '''[[חובות הלבבות]]''', הוגה דעות ו[[דיין (משפט עברי)|דיין]] [[יהודי]] שגדל וחי בעיר [[סרגוסה]] שב[[אל-אנדלוס|ספרד המוסלמית]] ב[[תור הזהב של יהדות ספרד]]. |
||
גרסה מ־15:57, 1 בנובמבר 2015
רבי בַּחְיֵי בן יוסף אִבְּן פַּקוּדָה (בערך ד'תת"י, 1050 – ד'תת"פ 1120) היה רב ופילוסוף יהודי, מחבר חובות הלבבות, הוגה דעות ודיין יהודי שגדל וחי בעיר סרגוסה שבספרד המוסלמית בתור הזהב של יהדות ספרד.
ספרו העיקרי, "תורת חובות הלבבות" (מוכר גם בשם "חובת הלבבות"), הוא ניסוח של "תורת המוסר" היהודית. הספר נכתב בשנת ד'תת"מ (1080) בערבית בשם "כתאב אלהדאיה אלי פראיד אלקלוב", ותורגם לעברית לראשונה בידי יהודה אבן תיבון בשנת ד'תתקכ"א (1161). לספר הייתה השפעה על יהודים וגם על לא-יהודים. הספר תורגם מחדש מעברית לערבית וליידיש ואפילו לכמה שפות אירופיות. תרגום נוסף של הספר לעברית נעשה בשנת תשל"ג (1973) בידי הרב יוסף קאפח. הספר נחשב לאחד מספרי האמונה העיקריים ביהדות (לצד הכוזרי, מורה נבוכים, אמונות ודעות ואחרים).
כתב גם שירים שתוכנם תוכחות ובקשות, וכן מיוחס לו ספר נוסף בערבית בשם ספר תורות הנפש, אולם ככל הנראה מדובר בפסבדואפיגרפיה. החיבור תורגם לעברית בשנת תרנ"ו (1896) בידי יצחק דוד ברוידע בפריז.
הגיית שמו
ד"ר א' צפרוני, בהקדמתו לספר חובות הלבבות (עמודים ה'-ו'), כותב:
למרות זאת, ואולי דוקא מפני הפרסום הרב הזה של הספר, שנעשה לנכסי צאן ברזל של האומה, לא שמו לב למחברו ולא התעניינו בו, ועל כן אין אנו יודעים כמעט כלום על ר' בחיי. [...] ולא עוד אלא שאין אנו יודעים אפילו, איך לבטא את שמו. אצל הספרדים מקובל לבטא: בַּחְיֵי, אצל האשכנזים: בְּחַיֵּי או בְּחַיי. דוד קופמן חושב שיש לבטא את השם: בַּחְײַ על משקל יַחְיָא או יַחְיַי וכן חושב גם מונק. ישנה אפשרות גם כן, שבטאו את השם: בַּחַיי על משקל זַכַּי או זַכַּאי. אולם נראה, שבמקרה זה, כמו בהרבה מקרים אחרים, דוקא אצל האשכנזים נשמר הבטוי הנכון. הראיה לזה היא, שאצל הספרדים הפורטוגזים נמצאת הצורה: בחיאל ז"א בְּחַיְאֵל, ויש אפוא לחשב, שהשם בחיי הוא קצור מן בְּחַיֵּיאֵל או בְּחַיְאֵל.
לקריאה נוספת
- Diana Lobel, A Sufi-Jewish Dialogue: Philosophy and Mysticism in Bahya Ibn Paquda's Duties of the Heart, Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2006. (באנגלית)
- הרב שג"ר, שובי נפשי - חסד או חירות, אפרתה תשס"ז.
קישורים חיצוניים
- רבנו בחיי אבן פקודה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
| תקופת חייו של הרב רבנו בחיי אבן פקודה על ציר הזמן |
|---|
 |
