אנטון שמיד (מדפיס) – הבדלי גרסאות
מ הסרת תבנית "אין בינוויקי" |
←לקריאה נוספת: הרחבה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
שמיד העסיק בבית הדפוס שלו כמה מאנשי [[תנועת ההשכלה]] כמגיהים וכעורכים. לכל אחד מן המשכילים שהועסקו אצל שמיד הייתה השפעה רבה על בחירת הספרים שיודפסו בבית הדפוס ואף על תוכנם, וכמה מהם אף הדפיסו את ספריהם שלהם בבית הדפוס. עובדי בית הדפוס של שמיד זכו לרווחה כלכלית וגם להקלות כגון זכות ישיבה ב[[וינה|ווינה]] (שרוב היהודים לא קיבלו אותה). בין המועסקים אצל שמיד היו [[יהודה ליב בן-זאב]], [[שמואל רומאנלי]], [[שמשון בלוך הלוי]], [[שלמה לויזון]], [[שלום הכהן]] ו[[מאיר הלוי לטריס]]. בין הספרים שהדפיס היו ה[[מקרא]] עם [[הביאור]] של [[משה מנדלסון|מנדלסון]], [[משנה]], [[תלמוד]], כתבי ה[[רמב"ם]], [[סידור]]ים, [[מחזור תפילה|מחזורים]], [[קינה|קינות]] ו[[סליחות]], וכן ספרי השכלה, לרבות כתבי העת "[[ביכורי העתים]]" ו"[[כרם חמד]]". |
שמיד העסיק בבית הדפוס שלו כמה מאנשי [[תנועת ההשכלה]] כמגיהים וכעורכים. לכל אחד מן המשכילים שהועסקו אצל שמיד הייתה השפעה רבה על בחירת הספרים שיודפסו בבית הדפוס ואף על תוכנם, וכמה מהם אף הדפיסו את ספריהם שלהם בבית הדפוס. עובדי בית הדפוס של שמיד זכו לרווחה כלכלית וגם להקלות כגון זכות ישיבה ב[[וינה|ווינה]] (שרוב היהודים לא קיבלו אותה). בין המועסקים אצל שמיד היו [[יהודה ליב בן-זאב]], [[שמואל רומאנלי]], [[שמשון בלוך הלוי]], [[שלמה לויזון]], [[שלום הכהן]] ו[[מאיר הלוי לטריס]]. בין הספרים שהדפיס היו ה[[מקרא]] עם [[הביאור]] של [[משה מנדלסון|מנדלסון]], [[משנה]], [[תלמוד]], כתבי ה[[רמב"ם]], [[סידור]]ים, [[מחזור תפילה|מחזורים]], [[קינה|קינות]] ו[[סליחות]], וכן ספרי השכלה, לרבות כתבי העת "[[ביכורי העתים]]" ו"[[כרם חמד]]". |
||
==קישורים חיצוניים== |
== קישורים חיצוניים == |
||
* {{אנצ יהודית|שם=אנטון פון שמיד|קישור=http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=337&letter=S}} |
* {{אנצ יהודית|שם=אנטון פון שמיד|קישור=http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=337&letter=S}} |
||
*[http://www.daat.ac.il/daat/history/kehilot/vina.htm קהילת וינה], באתר "דעת" |
*[http://www.daat.ac.il/daat/history/kehilot/vina.htm קהילת וינה], באתר "דעת" |
||
== לקריאה נוספת == |
|||
* [[משה פלאי]], '''ה[[מביא לבית הדפוס|מלבה"ד]] הנוכרי אנטון שמיד - מדפיס ספרי קודש וספרי השכלה''', שם עמ' 130-151 |
|||
{{מיון רגיל: שמיד, אנטון}} |
{{מיון רגיל: שמיד, אנטון}} |
||
גרסה מ־15:16, 24 באוגוסט 2015
אנטון שמיד (בגרמנית: Anton von Schmid; 23 בינואר 1765, צווטל (Zwettl), אוסטריה - 27 ביוני 1855, וינה), מדפיס נוצרי שהוציא לאור ספרים עבריים.
אביו שלח אותו ללמוד במנזר וייעד אותו לכמורה, אך הוא ויתר על עתיד זה ועזב את לימודיו. ב-1785 נעשה שוליה של המדפיס הרשמי של קיסר אוסטריה, יוזף קורצברק. הוא למד מדעי המזרח ולכן הופקד על הדפסת הספרים העבריים. בהמשך, פתח בית דפוס עצמאי להדפסת ספרים עבריים, ולאחר מאמצים קיבל רישיון להדפסה מהקיסר פרנץ השני, בתנאי שיפקיד עותק מכל ספר בספרייה הקיסרית. שמיד הצליח מאוד בבית הדפוס שלו, והאיסור שהטילו השלטונות על יבוא ספרים עבריים מחוץ לאימפריה האוסטרית סייע לו מאוד בכך. בסופו של דבר, רכש את בית הדפוס של קורצברק. לאחר מותו ירש את בית הדפוס בנו, פרנץ שמיד.
שמיד העסיק בבית הדפוס שלו כמה מאנשי תנועת ההשכלה כמגיהים וכעורכים. לכל אחד מן המשכילים שהועסקו אצל שמיד הייתה השפעה רבה על בחירת הספרים שיודפסו בבית הדפוס ואף על תוכנם, וכמה מהם אף הדפיסו את ספריהם שלהם בבית הדפוס. עובדי בית הדפוס של שמיד זכו לרווחה כלכלית וגם להקלות כגון זכות ישיבה בווינה (שרוב היהודים לא קיבלו אותה). בין המועסקים אצל שמיד היו יהודה ליב בן-זאב, שמואל רומאנלי, שמשון בלוך הלוי, שלמה לויזון, שלום הכהן ומאיר הלוי לטריס. בין הספרים שהדפיס היו המקרא עם הביאור של מנדלסון, משנה, תלמוד, כתבי הרמב"ם, סידורים, מחזורים, קינות וסליחות, וכן ספרי השכלה, לרבות כתבי העת "ביכורי העתים" ו"כרם חמד".
קישורים חיצוניים
- אנטון פון שמיד, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- קהילת וינה, באתר "דעת"