יהודה אלקלעי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־07:45, 19 ביולי 2006

רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי (1798-1878) - רב ספרדי, ממבשרי הציונות המדינית והדתית המעשית.

נולד בסרייבו, שביוגוסלביה ועלה ארצה בגיל 11. בשנת 1825 הוסמך כרב בירושלים, כתלמידו של ר' אליעזר פאפו, ה"פלא יועץ", ונשלח לשמש רב בזמלין, יוגוסלביה.

בהשפעת עלילת הדם בדמשק ב-1840 פרסם ספרו "מנחת יהודה", דברי דרשנות ששזורה בהם קריאה לעלייה ארצה. לרעיון זה ניסה לגייס מאוחר יותר, ללא הצלחה, את חברת כל ישראל חברים.

הוא לא הסתפק ברקימת חזון, אלא תיכנן תוכניות מעשיות לפרטיהן. דיבר על תחיית הלשון העברית, על פנייה לסולטן התורכי ולמעצמות, על הקמת מסגרת מארגן ליישוב הארץ ועל הקמת בנקים שירכזו הון פרטי לפיתוח הקרקעות. בכתביו הלין על חוסר המעשיות שבו לוקים המדברים על ציון:

"ואפילו כשאנו דורשים בנחמות ויעודי הגאולה בשוב ה' את שיבת ציון - היינו כחולמים, וכל אחד מתאר הגאולה כאשר עולה בדמיונו, איש כפתרון חלומו...".

לאורך כל המאה ה-19, גם אם לא במספרים גדולים, הגשימו תלמידי יהודה ביבאס וממשיך דרכו ר' אלקלעי את משנתם המדינית של רבותיהם ועלו ליפו מרחבי האימפריה העותומנית, צפון אפריקה והקהילות הספרדיות במרכז אירופה. ביפו פרנסו עצמם, הכינו את התשתית המוסדית (מקוה ישראל הוקמה ע"י קהילת יפו בשיתוף עם כל ישראל חברים) והכלכלית לקליטת יהודי מזרח אירופה שהגיעו לקראת סוף המאה, ולא נפלו לנטל על קהילות המוצא שלהם בפזורה, כאחיהם בני היישוב הישן. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-19, במסגרת נסיונותיו לגייס את המעצמות האירופאיות ונגידי היהודים לתמיכה בתוכניתו המדינית, ערך מסע בצרפת, אנגליה וגרמניה, ואף העלה את משנתו המדינית בספר "גורל לה'". בספר שיצא בשלוש מהדורות ואף תורגם לאנגלית, ר' אלקלעי פורס לראשונה תוכנית ציונית-מדינית ריאלית ומפורטת להקמת בית לעם יהודי בא"י, הכוללת את כל היסודות הפוליטיים והארגוניים שעלו 50 שנה מאוחר יותר בספרו של הרצל, מדינת היהודים. סביר להניח שעיניו של הרצל שזפו את דפי "גורל לה'" והוא הפנים את הרעיונות שהועלו בו, יען כי אביו של הרצל היה תלמידו וסייע בהדפסת ספריו של ר' אלקלעי בעירם זמלין וסבו היה התוקע בשופר בבית הכנסת של ר' אלקלעי.

בשנת 1874 עלה לארץ, התיישב תחילה ביפו ולאחר מכן בירושלים וניסה לעודד את רעיון שיבת ציון ולשם כך התפלמס עם רבני היישוב הישן.

מבחינת חזונו התאולוגי, התייחד בכך שהקדים את הגאולה הטבעית לגאולה הניסית. משיח בן יוסף, הוא הדגיש, יקדים את משיח בן דוד (ראו משיח).

מקורית הייתה פרשנותו לדברי חז"ל: "כלו כל הקיצים ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". תשובה זו לא פירש במובנה הרגיל, אלא כשיבה לארץ ישראל.

על שמו קרויה אור יהודה.

קישורים חיצוניים

@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 '''רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי''' ([[1798]]-[[1878]]) - [[רב]] ספרדי, מ[[מבשרי הציונות]] המדינית והדתית המעשית.
-נולד ב[[סרייבו]], וגדל ב[[ירושלים]]. רבו היה רבי [[אליעזר פאפו]], ה"[[פלא יועץ]]".
+נולד ב[[סרייבו]], שב[[יוגוסלביה]] ועלה ארצה בגיל 11. בשנת 1825 הוסמך כרב ב[[ירושלים]], כתלמידו של ר' [[אליעזר פאפו]], ה"[[פלא יועץ]]", ונשלח לשמש רב בזמלין, יוגוסלביה.
-בגיל 27 חזר ל[[סרביה]] לשמש שם כרב, ובהשפעת [[עלילת דם|עלילת הדם]] בדמשק ב-[[1840]] פרסם ספרו "מנחת יהודה", דברי דרשנות ששזורה בהם קריאה לעלייה ארצה. לרעיון זה ניסה לגייס מאוחר יותר, ללא הצלחה, את חברת [[כל ישראל חברים]].
+בהשפעת [[עלילת דם|עלילת הדם]] בדמשק ב-[[1840]] פרסם ספרו "מנחת יהודה", דברי דרשנות ששזורה בהם קריאה לעלייה ארצה. לרעיון זה ניסה לגייס מאוחר יותר, ללא הצלחה, את חברת [[כל ישראל חברים]].
 הוא לא הסתפק ברקימת חזון, אלא תיכנן תוכניות מעשיות לפרטיהן. דיבר על תחיית הלשון ה[[עברית]], על פנייה ל[[שליטי האימפריה העות'מאנית|סולטן התורכי]] ולמעצמות, על הקמת מסגרת מארגן ליישוב הארץ ועל הקמת בנקים שירכזו הון פרטי לפיתוח הקרקעות.  בכתביו הלין על חוסר המעשיות שבו לוקים המדברים על ציון:
 :"ואפילו כשאנו דורשים בנחמות ויעודי הגאולה בשוב ה' את שיבת ציון - היינו כחולמים, וכל אחד מתאר הגאולה כאשר עולה בדמיונו, איש כפתרון חלומו...".
-לאורך כל המאה ה-19, גם אם לא במספרים גדולים, הגשימו תלמידיו של אלקלעי ותלמידי יהודה ביבאס את משנתם המדינית של רבותיהם ועלו ליפו מרחבי האימפריה העותומנית, צפון אפריקה והקהילות הספרדיות במרכז אירופה. ביפו פרנסו עצמם, הכינו את התשתית המוסדית והכלכלית לקליטת יהודי מזרח אירופה שהגיעו לקראת סוף המאה, ולא נפלו לנטל על קהילות המוצא שלהם בפזורה, כאחיהם בני [[היישוב הישן]].
+לאורך כל המאה ה-19, גם אם לא במספרים גדולים, הגשימו תלמידי יהודה ביבאס וממשיך דרכו ר' אלקלעי את משנתם המדינית של רבותיהם ועלו ליפו מרחבי האימפריה העותומנית, צפון אפריקה והקהילות הספרדיות במרכז אירופה. ביפו פרנסו עצמם, הכינו את התשתית המוסדית ([[מקוה ישראל]] הוקמה ע"י קהילת יפו בשיתוף עם [[כל ישראל חברים]]) והכלכלית לקליטת יהודי מזרח אירופה שהגיעו לקראת סוף המאה, ולא נפלו לנטל על קהילות המוצא שלהם בפזורה, כאחיהם בני [[היישוב הישן]].
+במהלך שנות ה-50 של המאה ה-19, במסגרת נסיונותיו לגייס את המעצמות האירופאיות ונגידי היהודים לתמיכה בתוכניתו המדינית, ערך מסע ב[[צרפת]], [[אנגליה]] ו[[גרמניה]], ואף העלה את משנתו המדינית בספר "גורל לה'". בספר שיצא בשלוש מהדורות ואף תורגם לאנגלית, ר' אלקלעי פורס לראשונה תוכנית ציונית-מדינית ריאלית ומפורטת להקמת בית לעם יהודי בא"י, הכוללת את כל היסודות הפוליטיים והארגוניים שעלו 50 שנה מאוחר יותר בספרו של [[הרצל]], [[מדינת היהודים]]. סביר להניח שעיניו של הרצל שזפו את דפי "גורל לה'" והוא הפנים את הרעיונות שהועלו בו, יען כי אביו של הרצל היה תלמידו וסייע בהדפסת ספריו של ר' אלקלעי בעירם זמלין וסבו היה התוקע בשופר בבית הכנסת של ר' אלקלעי.
-במהלך שנות ה-50 של המאה ה-19, במסגרת נסיונותיו לגייס את המעצמות האירופיות ונגידי היהודים לתמיכה בתוכניתו המדינית, ערך מסע ב[[צרפת]], [[אנגליה]] ו[[גרמניה]].<br />
 בשנת [[1874]] עלה לארץ, התיישב תחילה ב[[יפו]] ולאחר מכן ב[[ירושלים]] וניסה לעודד את רעיון [[שיבת ציון]] ולשם כך התפלמס עם רבני [[היישוב הישן]].