יוסף כהן-צדק (ירושלים) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי
הסרת כל ההז"י (מועתק מהאנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו)
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Yosef Cohen-Tzedek.jpg|שמאל|ממוזער|יוסף כהן-צדק בשנת 1962]]
[[קובץ:Yosef Cohen-Tzedek.jpg|שמאל|ממוזער|יוסף כהן-צדק, 1962]]
[[קובץ:Yosef Cohem with Yizhak Beb-Ztvi.jpg|שמאל|ממוזער|יוסף כהן בעת ביקורו אצל נשיא המדינה יצחק בן צבי בשנת 1958]]
'''יוסף כהן-צדק''' ([[19 באוקטובר]] [[1904]] - [[1991]]), יקיר העיר [[ירושלים]], מחנך, [[מתמטיקאי]] ו[[מוזיקאי]]. נולד ב[[וילנה]], [[ליטא]], ב[[כ"ג בחשון]] [[תרס"ה]] לאביו שמעון (מנכבדי הסוחרים בעיר, מראשוני חובבי ציון, שביתו שימש בית ועד לעסקנות ציונית ועברית) ולאמו שושנה בת אליהו מינדס.
[[קובץ:Yosef Cohen with Efraim Katzir.jpg|שמאל|ממוזער|יוסף כהן צדק מקבל את אות [[יקיר ירושלים]] מידי [[נשיא המדינה]] [[אפרים קציר]]]]
'''יוסף כהן-צדק''' ([[19 באוקטובר]] [[1904]][[כ"ג בחשון]] [[תרס"ה]], [[וילנה]] - [[1991]]) היה [[מחנך]], [[מתמטיקאי]] ו[[מוזיקאי]] [[ישראלי]]. יקיר העיר [[ירושלים]].


==ביוגרפיה==
==עלומים ופעילות ציונית==
{{להשלים}}
קיבל חינוך עברי מסורתי בבית הוריו, התחיל ללמוד בגימנסיה העברית של ד"ר י. אפשטיין וסיים גימנסיה רוסית. גמר קורסים פדגוגיים של חברת "תרבות", השתלם במוזיקה והתחיל ללמוד מתמטיקה בפוליטכניון.
כתב ותרגם עשרות שירים, בעיקר מרוסית (כגון "קפיטן, קפיטן") ומיידיש, ואף הלחין מנגינות (למשל, ל[[שיר תל-חי]]). מבין שירי הילדים מוכר שירו "לרותי יום הולדת", וקצת פחות מוכר השיר "לדודי יש קרחת". לשני השירים הלחין יצחק לוי את המנגינות.


כנער החל בפעילות ציונית. השתתף בייסוד אגודת הנוער "חרות ותחיה", שנספחה אחר כך לתנועה האקדמאית "החבר" וכתב בעיתוניה. ניהל בתי-ספר עבריים מטעם "תרבות" בערי המחוז ובו בזמן ניהל בהן תעמולה ציונית ועברית וייסד בהן סניפים ל"[[צעירי ציון]]" ול"[[החלוץ]]".

בסוף קיץ תרפ"ה נשא לאישה את מרים בת משה שניידר.
בו בזמן הפסיק את לימודיו בפוליטכניון, ובראשית תרפ"ו (ט חשון - 27.10.1925 - [[העלייה הרביעית]]) עלה ארצה עם אשתו כחבר "החלוץ".

==חינוך וחינוך מוזיקלי==
כהן-צדק היה מורה לעברית מטעם ועדת התרבות של ההסתדרות לחברי פלוגת "עין חרוד" שבגבעת-השלשה, אחר כך מורה כללי בכפר-ילדים שבגבעת-המורה ליד עפולה, מורה למתמטיקה בביה"ס הטכני הגבוה "מונטיפיורי" בתל אביב, יסד את ביה"ס "רחביה" בירושלים, ולימד בביה"ס היסודי שליד [[הגימנסיה העברית ברחביה]].

השתתף בכתבי-עת עבריים ולועזיים לחינוך ולתרבות בארץ ובחו"ל. תרגם מרוסית לעברית קובץ מסיפורי המשורר א.ס.פושקין (בהוצאת "ספרית הגבורה". ת"א, 1949). עשה לפיתוח המוזיקה העברית העממית ופעל למען סילוק הזמר הנכרי. כתב שירי ילדים ונוער וחיבר להם מנגינות, שכמה מהם פורסמו בעתוני-נוער ותופסים מקום בתוכניות בתי-ספר וארגוני נוער ברדיו ובהופעות זמרים. תרגם לעברית הרבה טקסטים למוזיקה קלאסית. ביים והציג מחזות לתלמידים ולנוער. ערך קובץ לשירי בית"ר (1938).

יוסף כהן-צדק כתב ותרגם עשרות שירים, בעיקר מרוסית (כגון "קפיטן, קפיטן") ומיידיש, ואף הלחין מנגינות (למשל, ל[[שיר תל-חי]]). מבין שירי הילדים מוכר שירו "לרותי יום הולדת", וקצת פחות מוכר השיר "לדודי יש קרחת". לשני השירים הלחין יצחק לוי את המנגינות.

==עבודה מוזיקולוגית==
[[File:Yosef Cohem with Yizhak Beb-Ztvi.jpg|שמאל|ממוזער|יוסף כהן בעת ביקורו אצל נשיא המדינה יצחק בן צבי בשנת 1958]]
הוא התמסר לחקר הפולקלור המוזיקלי היהודי, ליקט מאות שירים וניגונים של בני עדות שונות ותיעד אותם בתווים. כך גם רשם ניגוני זמירות ופרקי תפילה ששמע מפי חזנים בבית הכנסת בווילנה בימי ילדותו.
הוא התמסר לחקר הפולקלור המוזיקלי היהודי, ליקט מאות שירים וניגונים של בני עדות שונות ותיעד אותם בתווים. כך גם רשם ניגוני זמירות ופרקי תפילה ששמע מפי חזנים בבית הכנסת בווילנה בימי ילדותו.
כמו כן כתב מאמרים על נושאים שונים בזמר העממי היהודי, ("אליהו הנביא בזמר העממי"; "השלום בזמר עם"; "האבות והאימהות בזמר", ועוד). בתוּרוֹ אחר שירים המשקפים מציאות והווי, הגיע עד לשירי רחוב ובתי מרזח. כך, למשל, פרסם לראשונה את המילים והתווים של "אין יאטקעווער געסל" ("בסמטת האטליזים"), שיר של אנשי העולם התחתון בווילנה.
כמו כן כתב מאמרים על נושאים שונים בזמר העממי היהודי, ("אליהו הנביא בזמר העממי"; "השלום בזמר עם"; "האבות והאימהות בזמר", ועוד). בתוּרוֹ אחר שירים המשקפים מציאות והווי, הגיע עד לשירי רחוב ובתי מרזח. כך, למשל, פרסם לראשונה את המילים והתווים של "אין יאטקעווער געסל" ("בסמטת האטליזים"), שיר של אנשי העולם התחתון בווילנה.


משנות השישים הקדיש את מרב עתותיו לאספרנטו. תרגם לאספרנטו יצירות מן השירה העברית והארצישראלית, ביניהן את ההמנון הלאומי "התקווה", את "בארץ אהבתי" של לאה גולדברג, את "עוד לא אהבתי די" של נעמי שמר, ועוד.
==פעילות למען ובאמצעות אספרנטו==
לשם רכישת אהדה בינלאומית למאבק עם ישראל על ארצו ועצמאותו הצטרף לתנועה העולמית למען השפה הבינלאומית [[אספרנטו]] ופעל למענה בארץ. הוא פרסם בעיתוני שפה זו בעולם מאמרים רבים על נושאים ארצישראליים, תרגם אליה ממיטב השירה העברית החדשה (בתמיכת המשורר [[שאול טשרניחובסקי]]), פרסם ב-1941 קובץ תרגומים מעברית Hebrea Kantareto ("שירון עברי"), ב-1944 את הפואמה המקיפה Tiberio ("טבריה"), וב-1945 ספר לימוד ללשון זו בעברית. עסק בהכנת אנתולוגיה לשירה עברית באספרנטו במשך מספר עשורים, עד שיצאה לאור בשנות ה-80 של המאה ה-20, בהוצאת [[האגודה לאספרנטו בישראל]]. השתתף בייסוד הליגה הארצישראלית של דוברי אספרנטו, נבחר לוועד המרכזי שלה, וערך את הבולטין הרבע-שנתי שלה. ישב ראש בכינוס האספרנטיסטים לארצות המזרח הקרוב, שהתכנס בת"א בעת יריד המזרח ב-1934. ייצג את ארץ ישראל בקונגרס העולמי ב[[ברן]] שב[[שווייץ]] ב-1947 ובאותה שנה נבחר לקומנדור של המסדר האוניברסלי למדע שב[[טריאסט]] ולחבר האקדמיה שלידו (לאות הוקרה לפעולתו הספרותית באספרנטו). בהשפעתו ובפעולתו בתנועה האספרנטית העולמית רכש בה אהדה רבה למאבק עם ישראל, שבאה לידי ביטוי בפרסומי התנועה בעולם בשנות מלחמת המחתרת.

==פעילות פוליטית==
[[קובץ:Yosef Cohen with Efraim Katzir.jpg|שמאל|ממוזער|יוסף כהן צדק מקבל את אות יקיר ירושלים מנשיא המדינה אפרים קציר]]
כהן-צדק היה חבר ב"הגנה". השתתף בפעולותיה במהומות תרפ"ט ונפצע בתרצ"ו. היה פעיל בהצה"ר והשתתף בעתוני התנועה. ממיסדי בית"ר בארץ וממדריכיה. מ-1944 ואילך היה פעיל במחתרת אצ"ל, והיה אחראי לכתיבת הכרוזים המחתרתיים, ולאחר קום המדינה חבר הוועד הארצי לתנועת "חרות".

==לאחר צאתו לגמלאות==
משנות השישים הקדיש את מרב עיתותיו לאספרנטו. תרגם לאספרנטו יצירות מן השירה העברית והארצישראלית, ביניהן את ההמנון הלאומי "התקווה", את "בארץ אהבתי" של לאה גולדברג, את "עוד לא אהבתי די" של נעמי שמר, ועוד.
על מפעל חייו, בעיקר בתחום החינוך, זכה בתואר יקיר העיר ירושלים.
על מפעל חייו, בעיקר בתחום החינוך, זכה בתואר יקיר העיר ירושלים.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{תדהר|5|2124|יוסף כהן-צדק (כ"ץ)}}
* {{זמרשת|מספר=1084|שם=יוסף כהן-צדק}}
* {{זמרשת|מספר=1084|שם=יוסף כהן-צדק}}
* האזנה ל"[http://hayooyamim.hostzi.com/Zorach/shirim/Shir-Haroe.html שיר הרועה]" לחן יוסף כהן-צדק באתר "[http://hayooyamim.hostzi.com/ היו ימים]"
* האזנה ל"[http://hayooyamim.hostzi.com/Zorach/shirim/Shir-Haroe.html שיר הרועה]" לחן יוסף כהן-צדק באתר "[http://hayooyamim.hostzi.com/ היו ימים]"

גרסה מ־00:00, 3 בדצמבר 2014

יוסף כהן-צדק, 1962
יוסף כהן בעת ביקורו אצל נשיא המדינה יצחק בן צבי בשנת 1958
יוסף כהן צדק מקבל את אות יקיר ירושלים מידי נשיא המדינה אפרים קציר

יוסף כהן-צדק (19 באוקטובר 1904כ"ג בחשון תרס"ה, וילנה - 1991) היה מחנך, מתמטיקאי ומוזיקאי ישראלי. יקיר העיר ירושלים.

ביוגרפיה


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

כתב ותרגם עשרות שירים, בעיקר מרוסית (כגון "קפיטן, קפיטן") ומיידיש, ואף הלחין מנגינות (למשל, לשיר תל-חי). מבין שירי הילדים מוכר שירו "לרותי יום הולדת", וקצת פחות מוכר השיר "לדודי יש קרחת". לשני השירים הלחין יצחק לוי את המנגינות.

הוא התמסר לחקר הפולקלור המוזיקלי היהודי, ליקט מאות שירים וניגונים של בני עדות שונות ותיעד אותם בתווים. כך גם רשם ניגוני זמירות ופרקי תפילה ששמע מפי חזנים בבית הכנסת בווילנה בימי ילדותו. כמו כן כתב מאמרים על נושאים שונים בזמר העממי היהודי, ("אליהו הנביא בזמר העממי"; "השלום בזמר עם"; "האבות והאימהות בזמר", ועוד). בתוּרוֹ אחר שירים המשקפים מציאות והווי, הגיע עד לשירי רחוב ובתי מרזח. כך, למשל, פרסם לראשונה את המילים והתווים של "אין יאטקעווער געסל" ("בסמטת האטליזים"), שיר של אנשי העולם התחתון בווילנה.

משנות השישים הקדיש את מרב עתותיו לאספרנטו. תרגם לאספרנטו יצירות מן השירה העברית והארצישראלית, ביניהן את ההמנון הלאומי "התקווה", את "בארץ אהבתי" של לאה גולדברג, את "עוד לא אהבתי די" של נעמי שמר, ועוד. על מפעל חייו, בעיקר בתחום החינוך, זכה בתואר יקיר העיר ירושלים.

קישורים חיצוניים