קריעת ים סוף

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

"ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה..." קריעת ים סוף. ציור מאת לידיה קוזניצקי

קריעת ים סוף היא מאורע המתואר במקרא בספר שמות, לפיו נבקע ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי יבש דרכו נמלטו בני ישראל מהמצרים לאחר מאות שנות שיעבוד. מאורע זה הוא מהמאורעות המכוננים ביהדות, אשר סיומם באירוע מתן תורה. על פי המקרא, לזכר נס זה שרו בני ישראל את שירת הים. לפי המסורת, אירוע זה אירע בליל שביעי של פסח, שבוע לאחר יציאת מצרים.

הסיפור במקרא

בספר שמות בפרשת בשלח פרק יד פסוקים ה-כח:

וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם... וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ. וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ... וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ... וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה... וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה... וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם... וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם. וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.

בדברי חז"ל

אחד החופים של ים סוף, מצרים

בדברי חז"ל קיימת התייחסות לקריעת ים סוף, כדלקמן:

• נחשון בן עמינדב היה הראשון שקפץ לים סוף, בטרם הים נקרע לשניים, ובכך הוכיח את אמונתו באלוהים והפך להיות סמל לראשוניות ולחלוציות. סיפור נחשון מובא במשנה במסכת סוטה:

היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים - קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה. אמר לו רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה".

• במכילתא הובאה האמירה בשם רבי אליעזר ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי".
• המשנה במסכת אבות אומרת שעשרה נסים נעשו לבני ישראל על הים.
• בהגדה של פסח נכתב כי המכה שהכה האל את המצרים בקריעת ים סוף שקולה פי חמש מעשר המכות שהוכו במצרים, שכן על עשר המכות נכתב "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא" ואילו על קריעת ים סוף נכתב "וירא ישראל את היד הגדולה".

במחקר

חוקרים רבים ניסו למצוא הסבר ריאלי למאורע, בניגוד לתיאור הניסי שבמקרא. ביניהם יש שהצביעו על תופעת הגאות ושפל כהסבר אפשרי למאורע והסבירו כי כאשר הגיעו בני ישראל אל שפת ים סוף הוא היה במצב של שפל קיצוני שאפשר להם לחצות אותו. לאחר מכן, בדיוק לאחר שעבר האחרון שבהם והמצרים החלו להיכנס, חזר הים למצב של גאות, והטביע את המצרים^{[דרוש מקור]}.

מנהגים

שירת הים נאמרת בכל יום בפסוקי דזמרה שבתפילת שחרית.

על פי המסורת קריעת ים סוף התרחשה בליל שביעי של פסח ולכן יש הנוהגים לקום בלילה זה בחצות ולקרוא את שירת הים.

"כקריעת ים סוף"

הביטוי "קשה כקריעת ים סוף" מוזכר בספרות חז"ל ומשמעותו דבר שקשה מאוד לעשותו. כך למשל:"קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף".

ראו גם

• יציאת מצרים
• שירת הים

קישורים חיצוניים

• הערך "קריעת ים סוף", באתר ויקישיבה
• תבנית:אתרישיבה

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.