גרשון אדלשטיין

תבנית:רב הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (נולד בשנת 1923, תרפ"ג) הוא תלמיד חכם ליטאי המשמש כראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

ביוגרפיה

נולד בברית המועצות לרב צבי יהודה אדלשטיין, רבה של שומיאץ, ולמרים, בת הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה. למד ב'חדר' המקומי בשומיאץ, וב'חדר' שבעיירה קלימוביץ' הסמוכה. בבחרותו עלה ארצה יחד עם הוריו ואחיו, הרב יעקב אדלשטיין. המשפחה התיישבה ברמת השרון והאב צבי יהודה כיהן כרב מקומי.

כאשר הוקמה ישיבת פוניבז', בחורף תש"ד, הוא היה (יחד עם אחיו) אחד מששת התלמידים הראשונים שלמדו בה. כמו כן היה מקורב לחזון אי"ש. מייסד הישיבה, הרב יוסף שלמה כהנמן, מינה אותו ללמד תלמידים פליטי השואה שהגיעו למוסד היתומים "בתי אבות", ובשנת ה'תש"ו מונה למסור שיעורים לתלמידים הצעירים בישיבה. בשנת תש"ח נישא להניה רחל, בתו של הרב יהושע זליג דיסקין, רבה של פרדס חנה (נפטרה בי"ד תשרי תשס"ב). באותה שנה מונה לר"מ בישיבה.

לאחר פטירתם של ראשי הישיבה הוותיקים, הרבנים אלעזר מנחם מן שך, דוד פוברסקי ושמואל רוזובסקי, החל סכסוך בישיבת פוניבז'. על פי פסיקת בית דין בעניין, החל הרב אדלשטיין בחודש אייר ה'תש"ס באמירת שיעור כללי לבני הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש ישיבה יחד עם הרב ברוך דב פוברסקי. לאחר מכן הצטרף אליהם הרב שמואל מרקוביץ.

בשנות ה-90 הצטרף למועצת גדולי התורה של דגל התורה.

עמדותיו

הרב אדלשטיין נמנה עם הדוגלים בלימוד בקצב מהיר שבו נלמדים מספר רב של דפים. לדעת המצדדים בשיטת לימוד זו, רכישת הבקיאות והרחבת היקף הידע גורמות לסיפוק רב יותר של הלומד.

בפסיקה של שופט בג"ץ חנן מלצר בנושא חוק טל, צוטט הרב אדלשטיין כבעל יחס חיובי לחיילי צה"ל: ”מסתבר שיש פתח לתקווה, שהרי קיימים עדיין גורמים רבי-משקל בעולם החרדי האוחזים בגישה דומה אף בימינו. הנה קראנו לאחרונה שאחד מראשי ישיבת פוניבז' (העומדת בשורה הראשונה של הישיבות החרדיות), הרב הגאון ירחמיאל גרשון אדלשטיין יבדל"א, השיב לתוקפיו (שביקרו אותו על "חיבת יתר" לציונות ולחיילי צה"ל) כך: 'גם חילונים שאינם שומרי תורה ומצוות, אם הם מוסרים את נפשם על הצלת אחרים מתוך אהבת הבריות, יש להם עולם הבא כמו הרוגי לוד שמסרו את נפשם לטובת בני העיר'. אם רוח פייסנית מעין זו של אהבת ישראל תשרה על כולם ותודעת השירות תתקבל – נראה שניתן יהיה להשיג הבנה, וצה"ל יוכל להמשיך להיות צבא העם.” (פסק דין בתיק בג"ץ 6298/07)

בסכסוך שהתגלע בישיבת פוניבז' מצדד הרב אדלשטיין ברב אליעזר כהנמן. עמדתו היא כי יש לפצל את הישיבה, והוא יזם שתלמידי הישיבה שבראשותו יתפללו בשבתות ובימים נוראים במבנה של "אוהל קדושים" ולא בהיכל הישיבה.

בחורף שנת ה'תשס"ח הותקף בידי מתנגדיו, ובעקבות כך התקיימה לכבודו עצרת תמיכה שבה השתתפו רבנים ליטאים בולטים בבני ברק, בהם הרבנים חיים קנייבסקי, מיכל יהודה ליפקוביץ ונסים קרליץ. הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן שלח מכתב מיוחד לעצרת.

משפחתו

• בנו הרב צבי יהודה אדלשטיין, ר"מ בישיבת אורחות תורה בבני ברק
• בנו הרב ישראל אדלשטיין, ר"מ בישיבת בית מדרש עליון בבני ברק
• בנו הרב שמעון יוסף אדלשטיין
• בנו הרב בצלאל אדלשטיין, ראש ישיבת אהבת אהרן
• חתנו הרב איתמר גרבוז, מראשי ישיבת אורחות תורה
• חתנו הרב דוד לוי, ר"מ בישיבת פוניבז' ובישיבת רבינו חיים עוזר
• חתנו הרב אברהם ישעיהו אדלר, ר"מ בישיבת רבינו חיים עוזר

חיבוריו

בשנת 2012 יצא לאור ספר הערות וביאורים ע"ס הרמב"ם ע"י הרב אדלשטיין. משנת 2000 בערך החלו להופיע חוברות מודפסות של שיעוריו שנערכו על ידי תלמידיו. בסדרה זו הופיעו:

• שיעורי רבי גרשון, על המסכתות שנלמדו בישיבת פוניבז'
• שיעורי הגרי"ג, שיעורים על מסכת יבמות
• אסיפת שמועות, אסופת מאמרים ושיעורים בענייני המועדים
• דרכה של תורה, בענייני דרך הלימוד
• קונטרס דעת מבינים, על דרכי הלימוד
• פתגם המלך, על חג הפורים
• ענני כבוד, על חג הסוכות
• חותמו של כהן גדול, על ימי החנוכה

קישורים חיצוניים

• רשימת המאמרים של גרשון אדלשטיין, באתר רמבי"ש
• שיעורים של הרב אדלשטיין, לצפייה באתר "בינינו"
• יוסף פאר, הגרי"ג אדלשטיין: "לא לשנוא החילונים, לרחם עליהם", 4 בינואר 2012, באתר כיכר השבת