דוד הנשקה – הבדלי גרסאות
מ הפעיל הגנה על דוד הנשקה: השחתות רבות ([edit=autoconfirmed] (פוקעת 22:12, 29 ביוני 2011 (UTC)) [move=autoconfirmed] (פוקעת 22:12, 29 ביוני 2011 (UTC))) |
אין מקור פומבי |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה|גבר}} |
{{אין תמונה|גבר}} |
||
'''דוד הנשקה''' |
'''דוד הנשקה''' הוא [[פרופסור]] ל[[תלמוד]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. |
||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
גרסה מ־09:09, 31 במאי 2011
דוד הנשקה הוא פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה
נולד בחיפה לשמחה וצפורה הנשקה. אמו היא בתו של פרופ' שמשון ברויאר ואחותו של הרב מרדכי ברויאר. גדל בקהילתו של הרב בנימין זאב בנדיקט בשכונת אחוזה בחיפה[1]. בשנים תשל"ד-תשל"ט למד בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים ובישיבת הכותל בירושלים, תוך שילוב שירות צבאי (תותחן טנק) במסגרת ה'הסדר'. כן השתתף בקביעות בשיעוריהם של הרב ישראל זאב גוסטמן והרב שלמה פישר.
בשנים תש"מ-תשמ"א שימש מגיד שיעור כללי בישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים, וכן לימד במשך השנים בישיבת שיח, מת"ן, טורו קולג', בית מורשה והמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.
בשנים תשמ"ב-תשמ"ט עסק בכתיבת ערכים עבור האנציקלופדיה התלמודית (ראה, למשל, מחבּרי ערך 'יום הכפורים', בראש המחזור ליום הכיפורים של האנציקלופדיה התלמודית, ירושלים תשס"ח), תוך שרכש תואר שלישי בתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.
נהג לפרסם מאמרים אידאולוגיים בעיתון נקודה. כשבנו נכלא על סירוב להשתתף בתוכנית ההתנתקות, כתב מאמר בעיתון מקור ראשון שבו בירך אותו על הסירוב[2]. הנשקה חבר בוועדה המייעצת של המכון לאסטרטגיה ציונית [3].
הנשקה משמש פרופסור מן המניין במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ראש מרכז נפתל לחקר התורה שבעל-פה, ועורך כתב העת סידרא. פרסם שני ספרים וכמאה מאמרי מחקר, העוסקים בתולדות ההלכה, ספרות חז"ל והספרות הרבנית.
ספריו
- משנה ראשונה בתלמודם של תנאים אחרונים, הוצאת בר-אילן, 1997
- שמחת הרגל בתלמודם של תנאים, הוצאת מאגנס, 2007
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מת שאין לו מנחמים - לדמותו של מו"ר הרב ר' בנימין זאב בנדיקט - מאמר של פרופ' דוד הנשקה, צהר גיליון 13
- ^ מכתב לִבְני בכלא
- ^ ועדה מייעצת, המכון לאסטרטגיה ציונית
