חטיבת הראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:46, 17 בפברואר 2011

חטיבת הראל (חטיבה 10), היא חטיבת פלמ"ח שהוקמה בהרי ירושלים ב-16 באפריל 1948, מיד לאחר מבצע נחשון, והורכבה מגדודי הפלמ"ח שלחמו אז באזור במסגרת המבצע. היא מילאה תפקיד מרכזי בכל המבצעים ההתקפיים בחזית, עד הבקעת הפרוזדור הקבוע לירושלים, ביסוסו והרחבתו. מפקדיה במהלך מלחמת העצמאות היו יצחק רבין ויוסף טבנקין.

עם התבססות צה"ל לאחר מלחמת העצמאות הוסבה חטיבת "הראל" לחטיבת שריון במילואים. במלחמת ששת הימים (יוני 1967) נלחמה החטיבה בקרבות על ירושלים תחת פיקודו של אורי בן ארי, וכיום החטיבה היא חלק מעוצבת עמוד האש בפיקוד הצפון של צה"ל.

הקמת החטיבה ולחימה במלחמת העצמאות

במהלך המחצית הראשונה של מלחמת העצמאות (מהכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 ועד הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948) הפכו גדודי הפלמ"ח לגדודים קרביים טקטיים. לקראת סיום המנדט הבריטי ופלישת צבאות ערב, התארגן הפלמ"ח בשלוש חטיבות - חטיבת הראל (חטיבה 10) הייתה השנייה שהתארגנה מבין השלוש. החטיבה נוסדה ב-16 באפריל 1948, ולמפקדה מונה יצחק רבין. למטה החדש היו כפופים כל גדודי המרחב שפעלו במרחב ירושלים והפרוזדור המוביל אליה.

מטה הגדוד הרביעי ("הפורצים") בפיקודו של יוסף טבנקין (ואחר כך עוזי נרקיס, יוחנן זריז ודוד אלעזר), שימש למעשה כמטה החטיבה. אליו צורפו הגדוד החמישי (גדוד "שער הגיא") בפיקוד מנחם רוסק (ואחר כך יששכר שדמי ומשה דרור), והגדוד השישי (גדוד "ירושלים"), בפיקוד צבי זמיר. בשלב מאוחר יותר הוקם הגדוד העשירי בפיקודו של שלמה שטטהגן (שילוח). הגדודים שהרכיבו את החטיבה פעלו בירושלים ובסביבותיה מפרוץ מלחמת העצמאות:

הגדוד הרביעי (גדוד המטה של הפלמ"ח, שכלל בתוכו את המחלקות המיוחדות וכונה מאוחר יותר "גדוד הפורצים") פעל, עד הקמת החטיבה, במשימות התקפיות במרכז הארץ.
הגדוד החמישי ("שער הגיא") הוקם רק בסוף 1947. יחידותיו חנו ביישובים במרכז הארץ ובדרומה, והגדוד התאמן ולחם במקומות מושביו עד סוף מרץ 1948. בהמשך, ועד להקמת החטיבה, הגדוד פעל בעיקר באבטחת התחבורה העולה לירושלים באמצעות ליווי השיירות לירושלים, כיבוש והחזקת משלטים ובפעולות ככוח מגן. באפריל הועלה למרחב ירושלים במבצע נחשון, ועם הקמת החטיבה היה לגדוד השני שלה.
הגדוד השישי ("ירושלים") התארגן בסוף 1947 ובתחילת 1948. הוא השתתף בהגנת מרחב העיר ובעיקר באבטחת התחבורה מהשפלה לירושלים ובין ירושלים, גוש עציון וצפון ים המלח.

מטה חטיבת הראל, שהורכב בעת מלחמה, הופעל למעשה בשתי מערכות. האחת - המערכת המבצעית, שעיקר תפקידה היה חיזוק כוחו של מרחב ירושלים והפרוזדור המוביל אליה, שמירה מפני התקפות כוחות ג'יהאד אל מוקאדס והלגיון הערבי, כיבוש שטחים שהיו עדיין בשליטת אותם כוחות ואבטחת התחבורה הנעה מהשפלה לירושלים. במערכת זאת שימשו, בנוסף למח"ט, גם קציני אג"ם, מודיעין ומבצעים. המערכת השנייה, שהייתה מורכבת מהקצינים הממונים על נושאי ההדרכה, עסקה בארגון האימונים. המדריכים החטיבתיים שהיו מסופחים למטה השגיחו על אימוניהם של הגדודים, הפלוגות, המחלקות והכיתות, וקבעו את המועמדים המתאימים לקורסים השונים.

בימים 15-21 באפריל פעלה החטיבה במבצע הראל, שהמשיך את מבצע נחשון. מיד אחריו, בין 22 באפריל ו-1 במאי פעלה החטיבה במבצע יבוסי שנועד להשתלטות על הרכסים השולטים על צפון ירושלים ואחר-כך על השכונות הדרומיות שלה, במהלך מבצע זה ספגה החטיבה אבדות קשות בקרב נבי סמואל ובקרב סן סימון. בעשרת הימים האחרונים של אפריל. במבצע מכבי (א' וב'), שנערך בימים 1-16 במאי 1948, טיהרה החטיבה את הפרוזדור מירושלים מערבה לאורך דרכי ההר ורכסיו עד שער הגיא. בימים 17-19 במאי כבש כוח מהחטיבה את הר ציון ופרץ לרובע היהודי בעיר העתיקה.

מאוחר יותר השתתפה החטיבה במבצע דני, במבצע ההר ובמבצע חורב.

רוב הנופלים מהחטיבה בקרבות בהרי ירושלים ובירושלים, נקברו בבית הקברות בקיבוץ קריית ענבים. לאחר המלחמה הוקמה בבית קברות זה אנדרטה בתכנונו של הצייר והפסל מנחם שמי, שבנו אהרן (ג'ימי) שמי קבור באותו המקום.

לחימה במבצע קדש

במבצע קדש השתתפה החטיבה, כחטיבת חי"ר תחת פיקודו של שמואל (גורודיצקי) גודר בקרב על השליטה על מתחם אום כתף ליד צומת אבו עגילה. המבצע נכשל וגודר הודח מן הפיקוד על החטיבה ביום השלישי למלחמה. היה זה אחד הכשלונות הבודדים במבצע קדש.

בשנת 1959 הוסבה החטיבה והפכה לחטיבה ממוכנת.

לחימה במלחמת ששת הימים

ערב מלחמת ששת הימים הייתה החטיבה מורכבת מגדוד טנקי שרמן ומשני גדודי חרמ"ש, תחת פיקודו של המח"ט אל"מ אורי בן ארי. בבוקר ה-5 ביוני 1967, בזמן שהתארגנה לקראת מלחמה, הופתעה החטיבה בצפירת אזעקה שבישרה את תחילת המלחמה במבצע מוקד. בשעה 13:00 ניתנה הפקודה לחטיבה "עלו לירושלים, הבקיעו מהפרוזדור צפונה והשתלטו על שטח חיוני מצפון לבירה". באותו היום החלו כוחות הטנקים לירות לעבר המוצבים הערביים גבעת הרדאר ושייח' עבדול עזיז בעזרת ארטילריה ומטוסי קרב. לקראת ערב, נכבשו היעדים: הרדאר ובית איקסא, ועוד לפני חצות נכבשו כל היעדים - עבדול עזיז וחירבת לאוזה, בית קיקא ווראס אל באד . בחסות החשכה התקדמו הצוותים לכיוון רמאללה ועם שחר הכוחות הראשונים השתלטו על תל זהרה שעבר לאורך כביש ירושלים-רמאללה והשמידו את כוחות האויב ובכך חילקו לשניים את הגדה המערבית. בקרבות אלה נפלו 15 מלוחמי החטיבה ובראשם מפקד הפלוגה אסא יגורי אשר קיבל את עיטור המופת. לזכרם הוקם אתר הנצחה בצפון מבשרת ציון הנקרא יד אסא.

לאחר שמשימה זו הושלמה, הכוחות נעו במהירות לכיוון ירושלים, בה נלחמו באותה עת כוחות צנחנים כדי לכבוש תל אל פול, שועפאט, גבעת המבתר והגבעה הצרפתית. עד לצהרי 6 ביוני תוך קרבות שריון בשריון הסתערויות ואבדות רבות התבצע פינוי אווירי של פצועים וכוחות שאינם בקרב ביצרו ואבטחו את אזור הפעולה. לאחר תיקונים של כלי הרכב והטנקים התאגדו הכוחות והתחילו בתנועה דרך ירושלים המשוחררת ומעבר מנדלבאום כדי להצטרף ללוחמים שבעיר.

חלק מהכוח עלה עם הצנחנים לעבר שער האריות, וחלק המשיך דרומה במטרה לתגבר את הכוחות הנמצאים בגוש עציון, בית לחם וחברון.

בצהרי 6 ביוני בשעה 11:30 קיבל הכוח פקודה לכבוש את רמאללה. נוה יעקב ושדה התעופה בעטרות (קלנדיה) נכבשו במהירות. תחת אש חיפוי ותקיפה מהירה, בשעת השקיעה נכבשה רמאללה על ידי הכוח. בבוקר 7 ביוני צוות מהחטיבה נשלח לעבר שכם והגיע אחר הצהריים למחנות חווארה. כאשר הושלמה המשימה מול התנגדות קלה עיקר הכוחות ירדו מזרחה לעבר יריחו. בערב הכוחות כבשו את יריחו, המתנגדים בעיר ברחו ועמם פליטים רבים לעבר הירדן.

בחצות הגיעה פקודה נוספת: "נוע מיד ופוצץ את גשרי הירדן", פקודה זו הייתה קשה לביצוע עקב העייפות שהתגלתה בכוח אך עם אלתור של המפקדים ובעזרת חיילי ההנדסה והחבלה פוצצו כל גשרי הירדן - גשר אלנבי, גשר מנדסה וגשר בית הערבה. הגשר הרביעי שהתבקשו לפוצץ, לא פוצץ מכיוון שלא היה קיים מעולם.

ב-8 ביוני הכוחות השתקעו בבקעת יריחו והתארגנו לממשל צבאי ביריחו וגילו יחס הומניטרי לפליטים. בלילה לקראת תום הקרבות והפסקת האש קבלו החטיבה פקודה להתרכז מחדש ביחד.

בקרבות אלה נפלו 39 מלוחמי החטיבה ונפגעו עשרות רבות של חיילים.

לחימה במלחמת יום הכיפורים

במהלך שש השנים שבין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים הוסבה החטיבה שמספרה הוחלף ל 164 לחטיבת שריון, והורכבה משלושה גדודי טנקי צנטוריון והשתייכה לעוצבת עמוד האש בצפון. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הוכפפה החטיבה לעוצבת סיני, הורדה דרומה להצטיידות במחנות שדה תימן ומחנה נתן הסמוכים לבאר שבע וכן במחנה שבטה, הצטיידה שם בטנקים והתקדמה על זחלים עד לתעלת סואץ, והשתתפה בקרבות הבלימה הקשים מול הצבא המצרי בסיני ובקרב השריון של ה-14 באוקטובר. החטיבה צלחה את תעלת סואץ והתקדמה תוך לחימה רצופה אל תוך מצרים עד הק"מ ה-101 מקהיר, בשלב זה הייתה החטיבה לחטיבת החוד באוגדת שרון והקדומנית ביותר של צה"ל בזירה המצרית. במלחמת יום הכיפורים שכלה החטיבה 35 לוחמים.

חטיבת הראל כיום

כיום חטיבת הראל הינה חטיבת מילואים המהווה חלק מעוצבת עמוד האש.

לקריאה נוספת

צביקה דרור, הראל – הקרב על ירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
יואב הרפז, "דרך אש - הגדוד החמישי של הפלמ"ח במלחמת העצמאות, הוצאת מערכת, מה-3, 2008
אורי מילשטיין, ביזת הראל, חדשות מחלקה ראשונה

קישורים חיצוניים

חטיבת הראל באתר יד לשריון

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 *הגדוד השישי ("ירושלים") התארגן בסוף [[1947]] ובתחילת [[1948]]. הוא השתתף בהגנת מרחב העיר ובעיקר באבטחת התחבורה מ[[השפלה]] לירושלים ובין ירושלים, [[גוש עציון]] וצפון [[ים המלח]].
-מטה חטיבת הראל, שהורכב בעת מלחמה, הופעל למעשה בשתי מערכות. האחת - המערכת המבצעית, שעיקרי תפקידיה היו חיזוק כוחו של מרחב ירושלים והפרוזדור המוביל אליה, שמירה מפני התקפות כוחות [[ג'יהאד אל מוקאדס]] ו[[הלגיון הערבי]], כיבוש שטחים שהיו עדיין בשליטת אותם כוחות ואבטחת התחבורה הנעה מהשפלה לירושלים. במערכת זאת שימשו, בנוסף למח"ט, גם קציני [[אג"ם]], [[מודיעין צבאי|מודיעין]] ומבצעים. המערכת השנייה, שהייתה מורכבת מהקצינים הממונים על נושאי ההדרכה, עסקה בארגון האימונים. המדריכים החטיבתיים שהיו מסופחים למטה השגיחו על אימוניהם של ה[[גדוד|גדודים]], ה[[פלוגה|פלוגות]], ה[[מחלקה (צבא)|מחלקות]] וה[[כיתה (צבא)|כיתות]], וקבעו את המועמדים המתאימים לקורסים השונים.
+מטה חטיבת הראל, שהורכב בעת מלחמה, הופעל למעשה בשתי מערכות. האחת - המערכת המבצעית, שעיקר תפקידה היה חיזוק כוחו של מרחב ירושלים והפרוזדור המוביל אליה, שמירה מפני התקפות כוחות [[ג'יהאד אל מוקאדס]] ו[[הלגיון הערבי]], כיבוש שטחים שהיו עדיין בשליטת אותם כוחות ואבטחת התחבורה הנעה מהשפלה לירושלים. במערכת זאת שימשו, בנוסף למח"ט, גם קציני [[אג"ם]], [[מודיעין צבאי|מודיעין]] ומבצעים. המערכת השנייה, שהייתה מורכבת מהקצינים הממונים על נושאי ההדרכה, עסקה בארגון האימונים. המדריכים החטיבתיים שהיו מסופחים למטה השגיחו על אימוניהם של ה[[גדוד|גדודים]], ה[[פלוגה|פלוגות]], ה[[מחלקה (צבא)|מחלקות]] וה[[כיתה (צבא)|כיתות]], וקבעו את המועמדים המתאימים לקורסים השונים.
 בימים [[15 באפריל|15]]-[[21 באפריל]] פעלה החטיבה ב[[מבצע הראל]], שהמשיך את [[מבצע נחשון]]. מיד אחריו, בין [[22 באפריל]] ו-[[1 במאי]] פעלה החטיבה ב[[מבצע יבוסי]] שנועד להשתלטות על הרכסים השולטים על צפון ירושלים ואחר-כך על השכונות הדרומיות שלה, במהלך מבצע זה ספגה החטיבה אבדות קשות ב[[קרב נבי סמואל]] וב[[קרב סן סימון]]. בעשרת הימים האחרונים של אפריל. ב[[מבצע מכבי]] (א' וב'), שנערך בימים [[1 במאי|1]]-[[16 במאי]] [[1948]], טיהרה החטיבה את הפרוזדור מירושלים מערבה לאורך דרכי ההר ורכסיו עד [[שער הגיא]]. בימים [[17 במאי|17]]-[[19 במאי]] כבש כוח מהחטיבה את [[הר ציון]] ופרץ ל[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]].