תוף מרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טמבורין)
תוף מרים
מריל גרבוס (tUnE-yArDs) מנגנת בתוף מרים
קולות של נגינה בתוף מרים
צלמית חרס דמוית פעמון, מנגנת בטמבורין. כלי נגינה זה היה נפוץ בקרב הנשים ושימש לליווי שירה וריקודים. תקופת הברזל ב2 המאה ה-8 לפנה"ס. מתל שקמונה. אוסף המוזיאון הימי הלאומי

תוף מרים או טמבורין הוא כלי נגינה ממשפחת כלי ההקשה, המורכב ממסגרת עץ או פלסטיק בה משולבים זוגות של מצילות, ועליה נמתחת יריעה. לתוף מרים ישנם מעל חמישים שמות וגרסאות בתרבויות השונות ברחבי העולם. הגרסאות השונות נבדלות זו מזו בגודל המסגרת וכן גרסאות מסוימות של התוף חסרות את המצילות. גרסאות מודרניות של התוף חסרות לעיתים את היריעה.

התוף מוחזק בדרך כלל בידיו של המתופף. הניגון נעשה על ידי הכאה על היריעה באזורים שונים ובאופנים שונים, וכן על ידי צלצול במצילות בעזרת האצבעות או על ידי נענוע התוף כולו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרסתו המקורית הורכב תוף מרים ממסגרת עגולה עשויה עץ שעליה הודבקה יריעת עור של בעל חיים כגון עז, כבש ואף דג. הגרסה המוקדמת ביותר של תוף מרים המוכרת לנו, בת 3,500 שנה, נמצאה בעיראק. נמצא גם פסל ברונזה בן 5,000 שנה, המתאר דמות המנגנת בתוף זהה.

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "תוף מרים" בעברית הוא מתיאור שירת הים בה נאמר:

"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת."

במזרח הקרוב הקדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייצור והשימוש בתוף במזרח הקרוב הקדום החל כנראה במסופוטמיה באלף ה-3 לפנה"ס. משם עבר התוף לשאר ארצות המזרח הקרוב. מקור המילה תוף כנראה במילה השומרית - dup/tup משם עברה המילה לשפות שמיות אחרות. באוגרית - tp, אשורית - tuppu, ארמית - tuppa, ערבית duff. השם עבר ממשפחת השפות השמיות ליוונית עתיקה - ty(m)panon והרומאים קראו לכלי בלטינית tympanum.

בחפירות ארכאולוגיות בקברים מתקופת הברזל בארץ ישראל נמצאו צלמיות בעלות גוף גלילי האוחזות בידיהן חפץ עגול שלדעת הארכאולוגים הוא תוף. המילה "תוף" המופיעה במקרא מתייחס לכלי נגינה חלול העשוי מסגרת ועליו מתוח עור של בעל חיים. הצלילים מופקים על ידי תיפוף על הכלי.[1]

סוגי תוף מרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסאות שונות של התוף מוצגות בגלריה הבאה:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבשלום זמר, צלמיות חרס בעת העתיקה, המוזיאון הימי הלאומי, חיפה, 2009, עמוד 16