כבד
 | |
| ציור סכמטי של האיברים הביטניים, בצבע חום ניתן לראות את הכבד. | |
| שיוך |
מערכת העיכול  |
|---|---|
| מיקום אנטומי |
חלל הבטן |
| אספקה עורקית |
עורק הכבד המיוחד |
| ניקוז ורידי |
hepatic vein |
| ניקוז לימפטי |
Hepatic lymph nodes |
| עצבוב | celiac ganglia, העצב התועה |
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1188) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
hepar |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A05.8.01.001 |
| TA2 (2019) |
3023 |
| FMA |
7197 |
| קוד MeSH |
A03.620 |
| מזהה MeSH |
D008099 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0023884 |
  | |
- כניסת דם מחומצן (צבע אדום בתרשים) מהסתעפות של עורק הכבד
- כניסת דם לא מחומצן (צבע תכלת בתרשים) מהסתעפות של וריד שער הכבד
- יציאת דם לא מחומצן אל הסתעפות של וריד הכבד (צבע סגול בתרשים)
כבד הוא איבר חיוני הקיים בבעלי חוליות,[א] המבצע תפקידים מרובים של חילוף חומרים. מונחים רפואיים הקשורים לכבד לרוב מתחילים ב"הפטו" ("Hepato") או ב"הפטי" ("Hepatic"), במקור מהמילה היוונית לכבד "הפר" ("Hēpar"). התאים העיקריים (פרנכימה) של הכבד נקראים הפטוציטים. ההפטוציטים מבצעים אחסון, ייצור, פירוק והפרשה של חומרים, חלקם לדם וחלקם לדרכי המרה, לכן הכבד מוגדר כבלוטה אמפיקרינית-הומוטיפית.
הכבד נמצא מתחת לסרעפת, בצד הקרוב לחזה של חלל הבטן. הוא חיוני להישרדות, וכיום לא ידועה דרך חלופית לפצות על העדר מוחלט של תפקודי כבד.
אנטומיה בסיסית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכבד הוא הבלוטה הגדולה ביותר בגוף האדם, הוא שוקל כ-1.5 ק"ג ומכיל 800 - 900 מ"ל דם והוא עשיר בכלי דם. צבעו הוא חום-אדמדם והוא בעל ארבע אונות שונות בגודלן ובצורתן. מיקומו של הכבד בצד הימני של חלל הבטן, מתחת לסרעפת ומעט מעל כיס המרה.
הכבד מחובר לשלוש מערכות של כלי דם:
- כניסת דם עשיר בחמצן מעורק הכבד (Hepatic artery) - כמו במרבית האיברים.
- כניסת דם מווריד שער הכבד (Hepatic portal vein) - דם לא מחומצן, אך מכיל חומרים שנספגו ממערכת העיכול.
- יציאת דם לא מחומצן מהכבד אל וריד הכבד (Hepatic vein) ומשם אל הלב הימני - כמו במרבית האיברים.
כ-75% מהדם הנכנס אל הכבד מקורו מווריד השער, והיתר - מעורק הכבד. לחלקה התחתון של האונה הימנית צמוד כיס המרה המאכלס בתוכו את נוזל המרה אותו מפריש הכבד.
את שילוב מערכות הכבד ניתן לראות גם במבט מיקרוסקופי, במבנים הנקראים סינוסואידים: בנוסף להפטוציטים נמצאים בהם גם תאי צינוריות המרה, תאי אנדותל ותאי דם.
תפקודי הכבד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכבד שלושה תפקידים עיקריים: וסקולרי (במחזור הדם), מטבולי (בחילוף חומרים) וְהַפְרָשָתִי.
מבחינה וסקולרית הכבד מהווה "בנק דם" חשוב בגוף. בנוסף הוא מסנן את הדם, ומנטרל חומרים רעילים על ידי פירוק החומר או על ידי קשירת מולקולה נוספת לחומר הרעיל, וכך מבטל את ארסיותו. הוא גם מנקה את הדם מחיידקים, אנטיגנים ונוגדנים. הכבד מייצר חלבוני דם, ואחראי על ויסות רמתם של החלבונים בדם. הכבד גם מייצר תאי דם אדומים אצל העובר ובמבוגר נהרסים בו התאים האדומים הזקנים.
מבחינה מטבולית הכבד הוא איבר חשוב ובו פעילות חילוף חומרים רבה. על כן הוא מכונה "בית החרושת הכימי" של הגוף. הוא מבצע תגובות ביוכימיות הדורשות רקמות מתמחות, ביניהן פירוק של מולקולות קטנות ומורכבות שרובן דרושות לתפקידים חיוניים. רוב הגלוקוז המגיע ממערכת העיכול מתפלמר בכבד לרב-הסוכר גליקוגן. תאי הכבד מפרקים את הגליקוגן לחד-סוכרים בזמנים שבין הארוחות ובצום וכך מווסת הכבד את רמת הגלוקוז בדם ומבטיח אספקה יציבה של גלוקוז לתאים ולרקמות להפקת אנרגיה. בנוסף, הכבד מייצר שומנים (ליפידים) ואוגר אותם (יחד עם חומרים חיוניים נוספים כגון ויטמינים, חומצות אמינו וברזל). כמו כן, כאשר מתדלדלים מאגרי הגליקוגן והשומנים, מנצל הכבד את החומצות האמיניות ליצירת גלוקוז או חומצות שומניות וגופי-קטו להפקת אנרגיה. הכבד מסנתז את חלבוני פלזמה, ביניהם אלבומין, חלק מהגלובולנים וכן פיברינוגן ופרותרומבין האחראים לקרישת הדם, והוא חשוב גם בייצור כולסטרול והורמונים דוגמת ויטמין D, בפירוק תוצרי תאי דם אדומים ובנטרול רעלנים ותרופות.
מבחינה הפרשתית בכבד נוצרים מלחי המרה המסייעים בתחלוב של השומנים ותהליך פירוקם ובתהליך ספיגת הוויטמינים. הכבד מפריש כל יום כליטר מיצי מרה המועברים דרך דרכי המרה לתריסריון. למיצי המרה תפקיד נוסף של סילוק רעלים בתוך הגוף עצמו.
התפתחות עוברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתהליך ההתפתחות העוברית תאי העובר נעים, נודדים ומשנים את המבנה בו הם היו מאורגנים בתהליך הנקרא גסטרולציה. בתהליך זה, מבנה העובר משתנה מצורה שטוחה לצורה בעלת נפח. לאחר השינוי, העובר למעשה מורכב משלוש שכבות שונות הנקראות "שכבות נבט": האקטודרם, המיזודרם והאנדודרם. משכבות אלו מתפתח המגוון המלא של כל רקמות הגוף.[2] הכבד מתפתח מהאנדודרם, השכבה הפנימית ביותר.[3]
התאים של הכבד הם תאים שמקורם הראשוני הוא ב-Prechordal Plate) PrCP). ה-PrCP היא קבוצת התאים אשר הייתה הראשונה לנדוד לאורך העובר בתחילת תהליך הגסטרולציה.
בשלבים מאוחרים יותר, שני צדדי העובר מתחברים ומתאחים ליצירת ה-foregut (מעי קדמי), ה-midgut (מעי אמצעי) וה-hindgut (מעי אחורי). הכבד מתפתח מה-foregut המעי הקדמי.[4] הסיגנלים (BMP (bone morphogenetic protein ו-(FGF (fibroblast growth factor, מסיטים את האנדודרם מברירת המחדל שלו שהיא הלבלב, לכבד.[5]
מחלות הכבד[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבית המחלות של הכבד מלוות בתסמין הצהבת, שנגרם על ידי רמות גבוהות של בילירובין במערכת. הבילירובין נגרם כתוצאה מפירוק ההמוגלובין של תאי דם אדומים מתים, בדרך כלל הכבד מוריד את רמת הבילירובין בדם ומוציא אותו באמצעות כיס המרה.
מחלות כבד:
- הפטיטיס (Hepatitis) - נגרמת על ידי נגיפים שונים שיוצרים דלקות בכבד. הווירוסים הפטיטיס B ו-C הם הסיבות הנפוצות ביותר לדלקת ויראלית כרונית בכבד.
- שחמת הכבד (Cirrhosis) - נגרמת על ידי הרס הרקמות של הכבד, דבר הגורם להפרעה בזרימת הדם אל תאי הכבד ושיבוש פעילות הכבד.
- סרטן בכבד
- התרחבות הכבד
- מחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול
- תסמונת גילברט
- אי ספיקת כבד חריפה
בנוסף יכולים להיות ליקויים בתפקוד הכבד בשל חסימת צינורות המרה ובעיות בזרימת המרה בכבד. הכבד עלול להנזק במיוחד בשל שתיית משקאות חריפים מופרזת.
ניתן לאבחן פגיעה בכבד על ידי בדיקות דם אשר בוחנות אנזימים הקיימים בכבד ואשר עולים במקרה של פגיעה בכבד. (ראו תפקודי כבד).
לניתוח מצב הכבד פותחה שיטת דיווח ומערכת נתונים על דימות כבד.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרופ' יעקב ברוך, קל לשמור על הכבד חלק א', באתר הערוץ האקדמי, 10 בינואר 2007- פרופ' יעקב ברוך, קל לשמור על הכבד חלק ב', באתר הערוץ האקדמי, 10 בינואר 2007
- האתר הרשמי של החברה הישראלית לחקר הכבד
- הכבד בתלת מימד, באתר Hilzbook
- כבד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כבד, דף שער בספרייה הלאומית- הערך "כבד", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Aldana Laino, Camilo Mattoni, Andrés Ojanguren-Affilastro, Mónica Cunningham, C. Fernando Garcia, Analysis of lipid and fatty acid composition of three species of scorpions with relation to different organs, Comparative Biochemistry and Physiology. Part B, Biochemistry & Molecular Biology 190, 2015-12, עמ' 27–36 doi: 10.1016/j.cbpb.2015.08.005
- ^ Victor D. Varner, Dmitry A. Voronov and Larry A. Taber, Mechanics of head fold formation: investigating tissue-level forces during early development
- ^ החולייתנים, האוניברסיטה הפתוחה, 2012
- ^ Aaron M. Zorn and James M. Wells Vertebrate, . Endoderm Development and Organ Formation
- ^ Kenneth S Zaret, Hepatocyte differentiation: from the endoderm and beyond
| מרכיבי מערכת העיכול | ||
|---|---|---|
|
