היחידה לפיקוח ארצי על הבחירות

היחידה לפיקוח ארצי על הבחירות במשרד הפנים, היא יחידה במשרד הפנים שבסמכותה ובאחריותה לנהל לפקח ולהוביל את הבחירות בעיריות, במועצות המקומיות ובמועצות האזוריות ולאפשר לכל בעל זכות בחירה לממש את זכותו הדמוקרטית לבחור ולהיבחר ולהבטיח כי הבחירות ברשויות המקומיות בישראל יתקיימו כהלכה ועל פי חוק.

בראש היחידה עומד המפקח הארצי על הבחירות במשרד הפנים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק הרשויות המקומיות [בחירות], התשכ"ה 1965 וצו המועצות המקומיות [מועצות אזוריות], תשי"ח - 1958 נקבע כי הבחירות בשלטון המקומי תתקיימנה אחת לחמש שנים, ביום ג' השלישי לחודש חשוון. אם השנה שלפני הבחירות הייתה מעוברת, הבחירות תתקיימנה ביום שלישי הראשון לחודש חשוון. מועד זה ניתן לשינוי רק בנסיבות מיוחדות המחייבות דחייה, והשינוי מחויב באישור שר הפנים.

המוסדות הנבחרים^[1]: בעיריות ובמועצות מקומיות, ראשות הרשות ומועצת הרשות.

המוסדות הנבחרים במועצות אזוריות: ראשות המועצה, מועצת המועצה והוועד המקומי או נציגות.

הבחירות הבאות עתידות להתקיים ב-7 בנובמבר 2028.

בנוסף לבחירות בכלל הרשויות המקומיות, נערכות ברשויות המקומיות מעת לעת בחירות מיוחדות, במצבים המוגדרים בדיני הבחירות.

תפקידי היחידה הארצית לפיקוח על הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת ובשנת הבחירות יחידת המפקח הארצי על הבחירות במשרד הפנים אחראית לתכנן, לנהל ולבצע מגוון פעילויות נרחב לטובת ביצוע הבחירות, בהיקפים משמעותיים ובפריסה גאוגרפית רחבה, זאת באמצעות בעלי תפקידים שונים המגויסים לטובת העניין.^[2]

היחידה היא הגוף הממונה על ניהול חוקי ותקין של הבחירות ברשויות המקומיות היחידה מוסמכת לקדם ולהוביל חקיקה^[3] לבחירות ברשויות ובהתאם לדיני הבחירות, לקבוע ולפרסם הוראות וחוזרים לרשויות המקומיות ולמנהלי הבחירות בדבר הכנה היערכות וקיום הבחירות.

אחד מתפקידיה המרכזיים של היחידה הוא לסייע בידי מנהלי הבחירות בביצוע הבדיקות המאפשרות לו להכריע האם מועמד מנוע מלהגיש מועמדות לראשות רשות למועצת רשות או לוועד מקומי, היות שנמצא שאינו עומד בדרישות החוק.

עוד בסמכות היחידה הפעלת תהליכי פיקוח ובקרה, לרבות בהליכי הגשת הרשימות, קביעת התוצאות ומעקב אחר הטיפול באירועים חריגים.

היחידה אחראית להכנת פנקס בוחרים לכל מועד בחירות ומסירת מידע מהפנקס. פועלת להסדרת מקומות הקלפי לקראת הבחירות לרשויות המקומיות והנגשתן לציבור, ואחראית על פרסום והסברה להעלאת שיעורי ההשתתפות בבחירות ומסירת מידע לציבור על זכאות לבחור ומיקומי הקלפיות, לרבות משלוח הודעות לבוחרים.

היחידה אחראית על ניהול מערך מימון הבחירות ותשלום המימון.

כצעד מקדים לבחירות היחידה מובילה ומנהלת את כל ההליכים הייחודיים בבחירות במועצות האזוריות, וכן הכנה ומסירת ציוד הבחירות וחומרי ההצבעה למנהלי הבחירות

ליחידה הסמכות לאיתור, גיוס והכשרת מנהלי הבחירות, מזכירי הקלפיות ובעלי תפקידים נוספים לבחירות.

סעיף 29 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) וסעיף 142 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 קובעים כי שר הפנים ימנה מנהל בחירות לכל רשות מקומית בה יתקיימו בחירות (סמכות שהואצלה למנכ"ל משרד הפנים ולמפקח הארצי על הבחירות). בתקופת ההיערכות לבחירות, ובתקופת הבחירות, יחידת הפיקוח הארצי על הבחירות אמונה על איתור, מיון, הכשרה, ליווי והנחיה של מאות מנהלי בחירות. לתפקודו ומקצועיותו של מנהל הבחירות משקל מכריע בהשפעה על הצלחת הליך הבחירות.

למנהל הבחירות הוקנו סמכויות רבות בחוק ובמסגרת תפקידו הוא נדרש לביצוע פעולות שונות הנוגעות להליך הבחירות על שלביו השונים.

ביום הבחירות היחידה מובילה את ניהול מטה יום הבחירות ואחראית על ההתנהלות הסדורה של יום הבחירות ברחבי הארץ..

בסיום הליך ספירת הקולות ולאחר קביעת תוצאות ההצבעה על ידי מנהלי הבחירות בכל רשות ורשות, בסמכות היחידה לפרסם את תוצאות הבחירות הרשמיות.^[4]

בין מערכות הבחירות אחראית היחידה על ניהול התפטרויות הנבחרים ומינויי שר.

כמו כן, עורכת בחירות מיוחדות ברשויות מקומיות במצבים שונים שהחוק מגדיר כגון במצב של התפטרות ראש הרשות.

באתר היחידה מופיע ארכיון של תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות בעבר^[5]

מפקחי היחידה הארצית לפיקוח על הבחירות לדורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות	שנים	המפקח	הערות
1983 1989 1993 1998 2003	1979–2007	אהוד שיל"ת, עו"ד
2008	2007–2013	ששי קציר
	2011–2012	איילת פישמן, עו"ד	שובצה במשרה מינוי בפועל
2013	2013–2017	יוסף ברון
2018	2017–2020	ענת אסרף
	2021 ואילך	ריאן גאנם, רו"ח^[6]