דיבור בהבלעת הברות
(הופנה מהדף הגייה צפופה)
דיבור בהבלעת הברות הוא תהליך לשוני בו הדובר הוגה שתי הברות או יותר כהברה אחת. הבלעת הברות נפוצה בשפת היום-יום כמעט בכל השפות, ובחלקן, אף הפכה לתקינה מבחינה לשונית. בכתיבה נהוג לעיתים להחליף את ההברה אשר נשמטה בגרש יחיד.
בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מילת היחס את ולאחריה ה"א הידיעה לעיתים נהגית כאות ת' המנוקדת בפתח. לדוגמה, "את הדבר" נהגה כ"ת'דבר".
- מה זאת אומרת: מ'זתומרת
- מה המצב: מ'מצב
- בוא הנה: בוא'נה
- שלך: ש'ך
- חיבור בין האות ת' לס' יוצר הברת צ'. לדוגמה בית ספר - בצפר. תשומת לב - צומת לב.
בתנ"ך ניתן למצוא מספר דוגמאות לכתיב לא-תקני שעשוי להעיד על הבלעת הברות כבר בעברית המקראית. כיוון שהמדובר בכתיבה ולא בדיבור, לא ניתן להסיק בוודאות שמדובר בהבלעת הברות, כיוון שתופעה זו שנובעת מן השפה הדבורה; אף-על-פי-כן, ייתכן שבמקרים הבאים הכתיב הלא-תקני מעיד על כתיבה המחקה את אופן ההגייה בדיבור:
- "מַלָּכֶם (מַּה־לָּכֶם) תְּדַכְּאוּ עַמִּי, וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ; נְאֻם־אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת." [ישעיהו ג, טו]
- "וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' מזה (מַה זֶּה) בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה." [שמות ד, ב]
באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המילים of, to ו-have נהגות כשווא פונטי (שלא להתבלבל עם השווא בשפה העברית). לדוגמה, צמד המילים "want to" נהגה כ-"wanna".
- המילה you נהגית כצלילים יא, ג'א או צ'א. לדוגמה, צמדי המילים "did you" ו-"got you" נהגים כ-"didja" ו-"gotcha" (בהתאמה).
- give me: gimme
- what's up: 'sup, wassup