הבחירות הפרלמנטריות באיטליה 2013
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| |||||||||||
| הבחירות הפרלמנטריות באיטליה 2013 | |||||||||||
| 24–25 בפברואר 2013 | |||||||||||
|
| ||||||||||
| מועמד | פייר לואיג'י ברסאני | סילביו ברלוסקוני | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | פופולו דלה ליברטה | |||||||||
| מספר הקולות | 10,047,507 | 9,923,100 | |||||||||
| מספר המושבים | 345 נ / 123 ס | 125 נ / 117 ס | |||||||||
| שינוי במושבים |  134 נ / 7 ס
|
 219 נ / 57 ס
| |||||||||
| אחוזים | 29.5% | 29.1% | |||||||||
 | |||||||||||
הבחירות הכלליות באיטליה הן מערכת הבחירות לפרלמנט האיטלקי, בן 630 הצירים, שהתקיימו ב-24–25 בפברואר 2013. אלה הבחירות למושב הפרלמנט ה-17 של איטליה, לבית הנבחרים ולסנאט האיטלקי.
בבחירות זכתה המפלגה הדמוקרטית (איטליה) בהובלתו של פייר לואיג'י ברסאני ב-297 מושבים, מפלגת החירות לעם בהנהגתו של סילביו ברלוסקוני ב-98 מושבים, תנועת חמשת הכוכבים בהנהגתו של בפה גרילו זכתה ב-109 מושבים ומפלגת הבחירה האזרחית בהנהגתו של מריו מונטי ב-37 מושבים.
לאחר שברסאני נכשל בהקמת קואליציה הוטלה מלאכת הרכבתה על סגנו אנריקו לטה שהצליח במשימה ונבחר לראשות הממשלה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב משבר החוב האירופי, ראש הממשלה האיטלקי סילביו ברלוסקוני התפטר מתפקידו בנובמבר 2011, בנוסף הוא התמודד מול הרשעות פליליות לרבות חשדות לקיום יחסי מין עם זונות. הוא הוחלף על ידי סנאטור טכנוקרט ושר האוצר בעבר, מריו מונטי.
בדצמבר 2012 ברלוסקוני הכריז על רצונו להתמודד לתפקיד ראש הממשלה בפעם הרביעית. מיד לאחר מכן, מפלגתו הכריזה כי מסירה תמיכתה בקבינט של מונטי והלה הכריז על התפטרותו.
בתקופת מונטי איטליה התמודדה מול העלאות מיסים וקיצוצים נרחבים בתקציב המדינה ורפורמות שנועדו לייעל את הכלכלה האיטלקית. כמו כן, האבטלה עלתה ב-2%. מונטי זכה לתמיכה מנהיגים אירופאיים כמו אנגלה מרקל וניקולא סרקוזי שהעריכו מאוד את תפקודו כרה"מ.
מועמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פייר לואיג'י ברסאני - המפלגה הדמוקרטית של איטליה
- מריו מונטי - הבחירה האזרחית
- סילביו ברלוסקוני - החירות לעם
- בפה גרילו - תנועת חמשת הכוכבים
- אנטוניו אינגרויה - המהפכה האזרחית
- אוסקר גלאנינו - תנועת "עצרו את השפל"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הבחירות הכלליות באיטליה, 2013 באתר משרד הפנים האיטלקי
- אייל להמן, רומא, איטליה בוחרת: חשש אירופי מקמבק של ברלוסקוני, באתר ynet, 22 בפברואר 2013