דיוויזיית הפאנצר להר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוויזיית פאנצר להר
Panzer Lehr Division
סמל הדיוויזיה
סמל הדיוויזיה
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכטורמאכט ורמאכט
סוג דיוויזיית שריון
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 30 בדצמבר 1943אפריל 1945 (כשנה ו־13 שבועות)
מלחמות מלחמת העולם השנייה
נתוני היחידה
כוח אדם 14,634 איש, 109 טנקים, 40 תותחי סער, 612 זחל"מים בראשית יוני 1944[1]
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך

דיוויזיית הפאנצר ה-130 שנקראה גם דיוויזיית פאנצר להרגרמנית: Panzer Lehr Division) הייתה דיוויזיית שריון אשר שירתה בכוחות המזוינים של גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, בחזית המערבית. הדיוויזיה הוקמה בדצמבר 1943 בעיקר כדי להתמודד עם הפלישה הצפויה של בעלות הברית המערביות ב-1944. פאנצר להר הייתה יחידת עילית ואחת מדיוויזיות הפאנצר (שריון) החזקות בצבא הגרמני, וקיבלה עדיפות הן באיכות כלי הנשק והן בכמות על פני מרבית דיוויזיות הפאנצר. מספרה של הדיוויזיה הוא 130.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוויזיית פאנצר להר (להר - מגרמנית: הוראה, לימוד) הוקמה ב-30 בדצמבר 1943 מיחידות הדגמה ואימונים מבתי ספר לשריון בפוטסדאם וברגן סביב גרעין של מדריכים מאותם בתי ספר. פאנצר להר נשלחה לדרום צרפת בתחילת 1944, ולאחר מכן הועברה להונגריה לאימונים נוספים, שם היא קלטה לתוכה את רגימנט הפאנצרגרנדיר (חי"ר משוריין) 901. במאי חזרה הדיוויזיה לצפון צרפת, בהמתנה לפלישה הצפויה של בעלות הברית. בעת הפלישה לנורמנדי, ב-6 ביוני, פאנצר להר הייתה חלק מהעתודה האסטרטגית המשוריינת של הגרמנים במערב (קבוצת פאנצר מערב), ואחת הדיוויזיות החזקות ביותר בצבא הגרמני, וכללה 14,634 איש, 109 טנקים, 40 תותחי סער, ו-612 זחל"מים - פי שניים ממספר הזחל"מים בדיוויזיות פאנצר רגילות. ב-8 ביוני היא הובהלה לקרבות כנגד התקדמות הכוחות הבריטים והקנדים לעבר קן (הקרב על קן). פאנצר להר ספגה אבדות כבדות במערכה בנורמנדי, וכמעט שהושמדה, ועד ראשית אוגוסט 1944 כללה רק כ-20 טנקים.

הדיוויזיה נשלחה לרענון ומילוי שורותיה, ובנובמבר הועברה לחבל הסאאר, שם סייעה לקבוצת ארמיות G שהייתה נתונה למתקפות כבדות מהארמייה השלישית של ג'ורג' פטון. בדצמבר נשלחה פאנצר להר צפונה, לקחת חלק במתקפה הגרמנית המתוכננת בארדנים (הקרב על הבליטה), וסופחה לארמיית הפאנצר החמישית. ערב המתקפה בארדנים, היא הייתה מתחת לתקן באנשים, בתותחים כבדים ובנגמ"שים, וכללה רק 63 טנקים ו-15 משחיתי טנקים. לאחר פתיחת המתקפה בארדנים היא תוגברה בגדוד משחיתי טנקים כבדים מדגם יאגדפנתר[2].

לאחר כישלון המערכה בארדנים, שם ספגה הדיוויזיה אבדות כבדות, פאנצר להר נלחמה בהולנד כנגד ההתקדמות של קבוצת הארמיות ה-21. במהלך מבצע לאמברג'ק, ב-7 במרץ 1945, חיילים מדיוויזיית השריון ה-9 של צבא ארצות הברית השתלטו על גשר רמאגן על נהר הריין. פאנצר להר נשלחה להשמיד את ראש הגשר, אך כשלה. באותה עת, נותרו בדיוויזיה רק 300 איש ו-15 טנקים[3]. באפריל נסוגה הדיוויזיה לחבל הרוהר, שם כותרו ונכנעו כ-300,000 חיילים גרמניים לבעלות הברית המערביות, לרבות פאנצר להר, שנכנעה לידי דיוויזיית חיל הרגלים 99 האמריקאית.

ציוד וארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיחידת עילית בצבא הגרמני, דיוויזיית פאנצר להר קיבלה עדיפות בציוד על פני דיוויזיות פאנצר אחרות (יוצאות מן הכלל היו דיוויזיות פאנצר של האס.אס, שציודן היה עדיף). רגימנט הפאנצר של הדיוויזיה כלל את הדגמים החדישים ביותר של טנקי הפאנצר סימן 4 וה'פנתר'. בנוסף, לחיילי הפאנצרגרנדיר (חיל רגלים משוריין) היו יותר זחל"מים מדיוויזיות אחרות.

הרכב הדיוויזיה:

  • רגימנט פאנצר להר 130
  • רגימנט פאנצרגרנדיר 901
  • רגימנט פאנצרגרנדיר 902
  • רגימנט ארטילריה 130
  • גדוד סיור משוריין 130
  • גדוד נגד-טנקים 130
  • גדוד פלסים 130
  • גדוד קשר 130
  • גדוד נגד-מטוסים 311

מפקדי הדיוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Panzer Lehr Reenactment Society
  2. ^ Rickard, Nelson john. Advance and Destroy Patton as Commander in the Bulge, The University Press of Kentucky 2011, עמ' 39
  3. ^ Samuel W. Mitcham. Hitler's Legions; The German Army Order of Battle World War II, Stein & Day; First Edition edition (1985), P.386