ג'יימס נייסמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ג'יימס נייסמית)
ג'יימס נייסמית'
James Naismith
לידה 6 בנובמבר 1861
אלמון, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בנובמבר 1939 (בגיל 78)
קזבלנקה, מדינת החסות הצרפתית במרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת מקגיל, אוניברסיטת קנזס עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Ontario Basketball Hall of Fame (1999)
  • היכל התהילה של פיב"א (2007)
  • היכל התהילה של הספורט באונטריו
  • היכל התהילה של הספורט בקנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסל לזכרו של נייסמית'

ג'יימס נייסמית'אנגלית: James Naismith‏; 6 בנובמבר 186128 בנובמבר 1939) היה רופא, תאולוג, מורה וממציא קנדי, שנודע בעיקר בזכות המצאת משחק הכדורסל בשנת 1891. על שמו קרוי היכל התהילה של הכדורסל.

נייסמית' נולד במדינת אונטריו שבקנדה, בנם הבכור של מהגרים סקוטיים אשר הגרו לקנדה בשנת 1851 ועבדו בתעשיית הכרייה. בשנת 1888 קיבל תואר ראשון בחינוך גופני באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול, ולימד זאת שם. בשנת 1891 המציא את משחק הכדורסל, לאחר שעבר לספרינגפילד שבמדינת מסצ'וסטס. בשנת 1898 קיבל תואר דוקטור לרפואה. בשנת 1939 קיבל תואר דוקטור לתאולוגיה מהמכללה במונטריאול.

נייסמית' זכה לכבוד רב בקנדה, ארץ הולדתו, ובמדינות רבות נוספות. ב-17 בפברואר 1968 נפתח בספרינגפילד (מסצ'וסטס) היכל התהילה של הכדורסל על שם ג'יימס נייסמית'. בנוסף נכנס נייסמית' להיכל התהילה של אוניברסיטת מקגיל בשנת 1996.

המצאת משחק הכדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1891 כאשר לימד ד"ר נייסמית' במכללה לעובדים נוצרים בספרינגפילד, מסצ'וסטס, נתבקש לחשוב על משחק ספורטיבי אשר לא דורש מקום רב, לא מסובך מדי ולא פחות חשוב שיהיה ניתן לשחקו באולם סגור. כל זאת כדי ששחקני המכללה בפוטבול ובבייסבול יוכלו לשמור על כושרם בפגרה שבין סיום ליגת הפוטבול לבין פתיחת ליגת הבייסבול, פגרה אשר נמשכה לאורך עונת החורף.

ב-21 בדצמבר 1891 בהשפעת משחק קנדי בשם "ברווז על סלע" אשר שיחק בילדותו, יזם נייסמית' משחק ספורטיבי באולם הספורט של המכללה. לצורך כך הוא הרכיב על הקירות משני צידי האולם שני סלי אפרסקים, איגד שתי קבוצות בעלות תשעה שחקנים כל אחת, הוסיף כדור משחק פשוט והסביר לקבוצות את המטרה - לגרום לכדור להיכנס אל תוך סל האפרסקים של הקבוצה היריבה. בכך הפך האירוע למשחק הכדורסל הראשון אי פעם. המשתתפים באותו משחק מוכרים כ"קבוצה הראשונה".

ב-15 בינואר 1892 פרסם נייסמית' את החוקה הרשמית של המשחק אותו המציא - משחק הכדורסל. בחוקים המקוריים לא הופיעה הפעולה "כדרור" ושחקני הקבוצות הורשו להעביר את הכדור לאורך המגרש באמצעות מסירות משחקן אחד לשחקן אחר בלבד. לאחר כל "סל" הועבר הכדור אל אמצע המגרש והתבצעה זריקת ביניים בה נזרק הכדור מעלה בין שני שחקנים כאשר מטרת כל אחד מהם להיות הראשון שיהדוף אותו אל עבר קבוצתו שלו. משתפסה קבוצה אחת את הכדור שבה והתאחדה לעבר המטרה המקורית של המשחק והיא להצליח לקלוע לסלה של הקבוצה היריבה וחוזר חלילה. שחקני הקבוצות נהגו למרוח על כפות ידיהם אבק פחם כדי לשפר את האחיזה שלהם על גבי הכדור, אף על פי שלא היה מדובר בחוק רשמי המשיך המנהג להתקיים עד שנות ה-30 המאוחרות של המאה ה-20. חוק מעניין נוסף שנכלל בחוקה המקורית היה בנוגע לכדור שיצא מגבולות המגרש, השחקן הראשון אשר החזיר את הכדור אל תחומי המגרש הוא זה שקיבל את הזכות להמשיך ולשחק בו.

משחק הכדורסל הפך במהרה לספורט גברים פופולרי ברחבי ארצות הברית וקנדה והתפשט גם לארצות אחרות לאורך הגלובוס. בנוסף גברו המאמצים להקים גם ליגת נשים. נייסמית' התרשם עמוקות מיכולתן של הנשים להבין בפשטות ובמהירות את חוקי המשחק, הוא ציין לטובה את אופיין הטבעי של הנשים בעבודת צוות, תכונה הכרחית וחשובה לכל שחקן כדורסל באשר הוא. נייסמית' בחן כמה נשים אשר שיחקו ביניהן כדורסל במכללה ונעזר בהן כדי לקדם את כדורסל הנשים בניו אינגלנד. נייסמית' החליט לערוך שינוי בחוקים המקוריים ולהתאימם למשחקן של הנשים.

כדורסל הגברים שוחק לראשונה במשחקים האולימפיים בברלין בשנת 1936. נייסמית' היה זה אשר העניק את שלוש המדליות למנצחות: ארצות הברית זכתה במדליית הזהב, קנדה במדליית הכסף ומקסיקו במדליית הארד. כדורסל הנשים זכה להיכנס רשמית לאולימפיאדה בשנת 1976 במשחקים האולימפיים במונטריאול.

13 חוקי הכדורסל המקוריים (כפי שנכתבו על ידי ג'יימס נייסמית')[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. כדור המשחק יכול להיזרק ולהימסר לכל כיוון באמצעות שימוש ביד אחת או בשתיהן.
  2. את הכדור ניתן להדוף לכל כיוון תוך שימוש ביד אחת או בשתיהן אך לעולם לא באגרוף.
  3. לשחקן אסור לרוץ בעודו אוחז בכדור המשחק והוא חייב לזרוק או למסור את הכדור לשחקן אחר.
  4. מותר לאחוז בכדור בידיים בלבד ואסור להיעזר בזרועות ובשאר הגוף לצורך כך.
  5. אין להדוף, לדחוף, לאחוז, להכות או להפיל בשום צורה שחקן יריב. ההפרה הראשונה של החוק הזה על ידי כל שחקן תיחשב לעבירה. הפרה נוספת של החוק תרחיק אותו עד הסל הבא או, אם ישנה הוכחה לכך שהעבירה נעשתה בכוונה לפגוע בשחקן היריב, השחקן המפר יורחק עד לסוף המשחק. חילוף לא יתאפשר.
  6. עבירה היא הדיפה של הכדור באמצעות אגרוף, הפרה של חוקים 3 ו-4 או כמו שנכתב בחוק מספר 5.
  7. אם קבוצה אחת מבצעת במשחק שלוש עבירות, תזכה הקבוצה היריבה בסל לזכותה.
  8. סל הוא מצב בו נזרק או נהדף כדור המשחק מגבולות המגרש אל תוך הסל ונשאר בתוכו. לשחקני הקבוצה היריבה אסור לגעת או להוציא את הכדור מהסל מרגע שהוכנס לתוכו. כדור אשר נמצא בקצותיו של הסל ובו בזמן שחקני הקבוצה היריבה נוגעים ומזיזים אותו, ייחשב לסל.
  9. כדור אשר יוצא מגבולות המגרש ייזרק בחזרה אל תוך תחומי המגרש, ויזכה בו השחקן הראשון אשר מצליח לגעת בו. בכל מקרה של ספק כלשהו יזרוק הבורר במשחק (להבדיל משופט המשחק) את הכדור היישר אל תוך תחומי המגרש. זריקת הכדור בחזרה אל תחומי המגרש אפשרית תוך חמש שניות בלבד. ביצוע הזריקה תוך פרק זמן ארוך יותר יעביר את הכדור אל הקבוצה היריבה. אם אחת הקבוצות מבצעת פעולה כלשהי של "משיכת זמן", יפסוק שופט המשחק לעבירה.
  10. בורר המשחק יהיה זה אשר יכריע בין כל שחקני הקבוצות ויסמן את העבירות אשר בוצעו. הבורר יזהיר את שופט המשחק ברגע שיבוצעו שלוש עבירות. בכוחו להרחיק שחקן על פי חוק מספר 5.
  11. שופט המשחק יהיה זה אשר יפסוק בכל הנוגע לכדור המשחק: האם הוא במצב משחק, האם הוא יצא מתחומי המגרש ואיזו קבוצה זכאית לקבלו, ובו בזמן ישגיח על עמידה בזמנים. הוא זה שיחליט האם נקלע סל ויערוך חישוב וספירה של כל הסלים אשר נקלעו במשחק, ובמקביל יבצע את כל שאר התפקידים המוטלים והנדרשים משופט במשחק.
  12. המשחק יחולק לשתי מחציות בנות 15 דקות כל אחת. בין שתי המחציות תתבצע הפסקה של 5 דקות.
  13. הקבוצה אשר תקלע את מספר הסלים הרב יותר בזמן המותר תוכרז כמנצחת. במקרה של שיויון, המשחק יהיה נתון, בהסכמתם של הקפטנים, להימשך עד להכרעה של סל הניצחון.

נייסמית' כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הכדורסל הראשונה של אוניברסיטת קנזס, נייסמית' בפינה הימנית מאחור

בשנת 1898 עבר נייסמית' לאוניברסיטת קנזס, שם, בהמשך ללימודיו, קיבל את התואר פרופסור והפך למאמן הכדורסל הראשון. אוניברסיטת קנזס שקדה ופיתחה את מה שעתיד להפוך לאחת ממכללות הכדורסל הידועות באומה כולה.

נייסמית' הוא המאמן היחיד מקנזס אשר הפסיד במשחק האליפות בתקופת כהונתו. אך למרות זאת הפך לאחד המאמנים הגדולים ביותר בתולדות הכדורסל. נייסמית' אימן את מי שעתיד להיות יורשו באוניברסיטת קנזס פורסט "פוג" אלן.

בשנות ה-30 המאוחרות של המאה ה-20 הוקמה התאחדות המכללות הבינלאומית לכדורסל, לנייסמית' היה חלק חשוב ומכריע בהקמה של אותה התאחדות אשר הפכה לימים להתאחדות המכללות הבינלאומית לאתלטיקה (NAIA).

באוגוסט 1936 במהלך המשחקים האולימפיים בברלין, נקרא נייסמית' לקבל את התואר נשיא הכבוד של התאחדות הכדורסל הבינלאומית.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1894 נשא נייסמית' לאישה את מאודה שרמן ונולדו להם חמישה ילדים. הוא קיבל באופן רשמי אזרחות אמריקנית ב-4 במאי 1925.

לאחר מותה של אשתו בשנת 1937, הוא התחתן שוב בשנת 1939 עם פלורנס קינקייד. פחות משישה חודשים לאחר מכן הוא נפטר בלורנס, קנזס, כתוצאה מדימום במוח, והוא בן 78.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס נייסמית' בוויקישיתוף