הצוללות מסדרת אקולה
 | |
| TK-17 "ארכנגלסק", צוללת מסדרת אקולה | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | צוללת טילים בליסטיים |
| צי |
 הצי הסובייטי הצי הרוסי (הצי הצפוני) |
| חברת ספנות | מספנות סבמאש |
| סדרה קודמת | הצוללות מסדרת דלתא |
| סדרה עוקבת | הצוללות מסדרת בוריא |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
רובין  |
| תחילת הבנייה | 1976 |
| תקופת הפעילות | 1981–2023 (כ־42 שנים) |
| נתונים כלליים | |
| אורך | 175 |
| רוחב |
23.3 מ' |
| שוקע |
11 מ' |
| מהירות | 22.2 קשר |
| עומק צלילה | 400 מטר מתחת לפני המים |
| גודל הצוות | 160 איש |
| הנעה | מנוע OK-650 (כור ביקוע גרעיני) |
| חימוש | 9K38 איגלה, טורפדו מסוג RPK-2 ויוגה, R-39 ריף (טיל בליסטי משוגר מצוללת) |
  | |
פרויקט 941 "אקולה" (ברוסית: Акула, משמע: "כריש"; קוד דיווח נאט"ו: "טייפון") הייתה סדרת צוללות נושאות טילים בליסטיים בעלי יכולת לשאת ראשי קרב גרעיניים שיוצרה לשירות בצי הסובייטי החל מאמצע שנות ה-70 והושקה בשנת 1981.
שליט ברית המועצות, ליאוניד ברז'נייב, תיאר בזמנו את פיתוח סדרת אקולה כתגובה להשקת הצוללות הגרעיניות מסדרת אוהיו בידי הצי האמריקאי, במסגרת המלחמה הקרה.
הצוללות, שפעלו במסגרת הצי הצפוני, היו הגדולות ביותר בעולם, באורך 175 מטרים, עם כוח אדם של 160 נפשות[1]. במסגרת הסדרה נבנו שש צוללות מתוך שבע בתכנון המקורי. הצוללות היו משתנה מרכזי בארסנל ההרתעה הגרעינית של ברית המועצות במלחמה הקרה, הן שהו באוקיינוס הקרח הצפוני ובצפון האוקיינוס האטלנטי במשך רוב הפעילות המבצעית ויכלו לאיים על מרכזי האוכלוסייה של ארצות הברית בעזרת טילים בליסטיים לטווח בינוני[2]. כל צוללת בסדרה נשאה עד 20 טילים בליסטיים מסוג SS-N-20, כל אחד בעל עד 10 ראשי קרב גרעיניים, כל אחד בעל עוצמה של עד 200 קילוטון[3].
לצוללות מסדרת אקולה עיצוב ייחודי שמיועד לאזן את משקלן בהתחשב בכך שהטילים הבליסטיים מותאמי הצוללות שנשאו היו מהכבדים ביותר בעולם. הגוף הראשי של הצוללת הכיל שתי "קליפות לחץ", שישבו במקביל זו לזו ושלישית, היושבת מעליהם. עיצוב ייחודי זה מגדיל את הרוחב ומפשט את הסידור הפנימי של הצוללת[4].
כעיקרון הצוללות יכלו לשהות מתחת לפני המים לכל הפחות 120 יום ויכלו להגיע לעומק מקסימלי של 400 מטר מתחת לפני הים. סדרת אקולה שימשה השראה לסרט המרדף אחר אוקטובר האדום[5].
צוללות אקולה עברו ב-1991 למסגרת הצי הרוסי ונותרו בשירות מבצעי עד 2023.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ SSBN Typhoon Class (Type 941), Naval Technology (באנגלית אמריקאית)
- ^ 941 TYPHOON - Russian and Soviet Nuclear Forces, nuke.fas.org
- ^ Nuclear-powered ballistic missile submarines - Project 941, russianships.info
- ^ National Geographic: Submarine Milestones -- Largest Subs, web.archive.org, 2011-06-04
- ^ The Massive Soviet Sub That Inspired 'Hunt For Red October', Jalopnik, 2014-03-27 (באנגלית)