אבי זכאי
 | |||||
| אבי זכאי בתקופת שירותו בפלמ"ח | |||||
| לידה |
1 באפריל 1922 חבל הסודטים שבצ'כוסלובקיה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 3 באוקטובר 2007 (בגיל 85) | ||||
| מדינה |
ישראל  | ||||
| השכלה | חלוץ ולוחם | ||||
| עיסוק | קצין בצה"ל | ||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
אבי זכאי (1 באפריל 1922 – 3 באוקטובר 2007) היה פעיל ציוני והמושל האזרחי הראשון של העיר אילת. זכה באות יקיר באר שבע ויקיר אילת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכאי נולד בשם קורט ריין לאוטו ומינה ריין בעיר זאץ (ז'אטץ, Saaz או Žatec), בחבל הסודטים שבצ'כוסלובקיה. בכיתה א' הצטרף לתנועת הנוער הציונית "תכלת לבן" ובגיל 13 מונה לראש הקן בעיר מגוריו. זכאי והוריו עזבו את חבל הסודטים זמן קצר לפני סיפוחו בידי גרמניה הנאצית. בשנת 1939, בגיל 17, עלה בגפו על סיפון האנייה שמפוליון לארץ ישראל. הוריו, אחותו ובתה שנשארו בצ'כוסלובקיה נספו כולם בשואה.
זכאי היה ממיישבי קבוצת כנרת יחד עם עמיתיו בחברת הנוער 'מרץ', שם הוא עבד בסלילת דרכים וקטיף במטעים. בתקופה זו הצטרף להגנה. בשנת 1942, בגיל 20, החל זכאי להפנות מבטו למדבר הנגב והשתתף במעשה החלוצי הגדול של הקמת היישוב דורות - אז, היישוב הדרומי ביותר בארץ ישראל.
זכאי התנדב לצבא הבריטי אך נדחה, לכן התנדב לשירות ביחידת נוטרים ומונה בהמשך למפקד המשמר הנע, היחידה הממונעת של הנוטרים, תפקיד ששימש לו כיסוי לתפקידו במחתרת כקצין הסיור של נפת הנגב, במסגרת ארגון ההגנה.
זכאי אהב את הנגב והתמצא בו מאוד, דבר אשר סייע לו בהעמקת החקירה בנגב ובהשתלבות בתכנון ובהתיישבות לאורך רצועת עזה.
בתחילת 1949 קיבל זכאי הוראה ממפקד חזית הדרום, יגאל אלון, לצאת להר הנגב ולחפש דרך בה תוכל יחידה גדולה לנוע לעבר אילת. הוא מצא דרך, וכך החל מבצע עובדה. זכאי ליווה את המבצע כשהוא מפקד על מטוסי הסיור של טייסת הנגב ונחת באילת לאחר שהגיעו אליה כוחות חטיבת הנגב וגולני.
בשנת 1950 עזב זכאי את הצבא ומונה למושל הראשון של אילת. בתפקידו זה עשה לפיתוח ענף הדיג ביישוב. בתקופה זו מונה כמנהל הביצוע של ועדת הנגב במסגרת תפקידו הקים תשתיות להתיישבות בנגב, דאג לסלילת דרכים חדשות לאילת, לקידוחי מים בערבה, ולחידוש מפעלי ים המלח. כמו כן סייע בבחירת מיקומה של עיר חדשה - דימונה.
זכאי גויס למילואים במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים, שבה נפצע כשעלה על מוקש מצרי.
לאחר מכן עבר להתגורר בבאר שבע ופתח שם את משרד הנסיעות הראשון בעיר בשנת 1958. מאוחר יותר היה פעיל שנים רבות בהתאחדות סוכני הנסיעות.
בתחום הציבורי פעל זכאי להנצחת פעילותה של חטיבת הנגב וכן יזם את הקמת העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל. הוא זכה בתואר יקיר העיר בבאר שבע ובאילת.
זכאי נפטר ב-2007 בביתו, בסיום ישיבה של העמותה שאותה הקים. הוא נטמן בבית העלמין בעומר.
זכאי היה נשוי פעמיים ונולדו לו שלושה ילדים מאשתו הראשונה.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרסומי העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל[1]
- בשולי המלחמה : איסוף עדויות משדות הקרב במלחמת העולם הראשונה – רמי חרובי ואבי זכאי[1][2]
- בנייר ובצבע – ציורי מלחמה מאוסף אבי זכאי – עזרא פימנטל[1][3]
הוקרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2001 זכה זכאי לתואר יקיר באר שבע. כמו כן זכה לתואר יקיר אילת.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה ותמונה, באתר "ערב ערב באילת"
- ראשי עיריית אילת בעבר ובהווה (הקישור אינו פעיל)
- אבי (אברהם) זכאי (ריין), באתר עמותת דור הפלמ"ח
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 פרסומי העמותה - אינדקס כל הפרסומים, באתר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל (ארכיון)
- ^ ארץ-ישראל במלחמת העולם הראשונה - המערכה בנגב ובסיני, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 2004
- ^ מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל ״היום שאחרי״ הקרבות לאחר כיבוש באר-שבע נובמבר 1917, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 2005
- ^ 90 שנה למלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 2007
| ראשי עיריית אילת | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|